'פורצלן', מחזה קצר לאשה ובובת גרב, הוצג בתאטרון בולד בלונדון באוגוסט 2025, מול קהל בריטי (או לפחות, לא ישראלי או יהודי) ברובו.
באותה תקופה ממשלת ישראל דנה בהצעה לכיבוש מלא של עזה, צה"ל המשיך בתקיפות ברחבי הרצועה, ודו"ח האו"ם קבע כי בעזה מתקיים תרחיש הרעב הגרוע ביותר. 50 חטופים, מתוכם 28 שנקבע מותם, הוחזקו בעזה בידי חמאס וארגוני טרור אחרים.
בבואי לתרגם את המחזה לעברית לקראת הפרסום פה, עמדה בפניי הבחירה לעדכן את המחזה למציאות הנוכחית או להשאיר אותו כפי שפגש קהל לראשונה.
מתוך מחשבה על נושא הגיליון, נסיגה, כמו תנועה של גל, בחרתי להשאיר את המלים קפואות בקיץ 2025.
דמויות:
בלה אישה
טרי בובת גרב
אותה שחקנית מבצעת את בלה ואת טרי.
השורות של טרי כתובות באלכסון.
[הוראות בימוי מופיעות בסוגריים והן שם כדי לסייע להשלים פערים עבור הקורא, ותו לא]
[בלה נכנסת לבמה, אוחזת בתיקיה עם דפים.
היא מחייכת לדמות שנמצאת מאחורי הקהל – זהו טדי.
בשום שלב אנחנו לא רואים או שומעים את טדי.
בלה מסמנת לטדי.
השיר 'פורצלן' (Porcelain) של הזמר מובי (Moby)מתחיל להתנגן.
בלה נושמת עמוקות, וברצינות תהומית מוציאה גרב עם עיניים משורבטות עליה וגורבת אותה על היד.
זוהי, באופן אובייקטיבי, בובת גרב עלובה למראה, אבל בלה מאד גאה בה.
הבובה מתחילה 'לשירק את הפזמון של 'פורצלן'. בלה מאד גאה גם בהישג הזה.
היא מתחילה 'לשיר' בעצמה את מילות הבית הראשון.
ככל שההופעה הולכת ומתפתחת, הרמה האומנותית הכוללת היא של קטע קישור בטקס בית ספר, אבל בלה והבובה מאד מושקעות בה רגשית.
בשלב מסוים בכוריאוגרפיה הן מפנות את תשומת לבן לצד הבמה ומחכות. ומחכות. ואז – ]
בלה לא, לא, לא, לא, טדי תפסיק
תפסיק!
תפסיק את המוזיקה!
נו, אתה פספסת את הרגע!
מגי כבר היתה אמורה להכנס!
כן!
אוי, אימוש לא כועסת עליך, מגי קטנטנה שלי!
זו לא אשמתך, קטנטונת, את היית הכי טובה שאפשר!
הכי טובה!
את הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי
אתה פחות,
טדי
.
אבל למה אתה מחכה לסימן ממני?!
איך, למען השם, אני אוכל לסמן לך?! אני אהיה בעיצומה של ההופעה!
אתה חייב פשוט להקשיב, כן?
אתה חייב
להקשיב,
כן?
.
תקשיב
ואז כשמתחיל ה'הייייייי היייייייייי היייייי הייייייייייייי היייי הייי' בשיר
מגי צריכה לדלג אל הבמה באצילות
עם ספל התה,
כן, באצילות!
זה מאד חשוב שהכניסה שלה תהיה רגע חינני!
.
לא אכפת לי שהיא כלבת טרייר, טדי!!! גם היא צריכה לשאת בנטל!
.
לא. לא.
אין 'בואי ניקח את זה שוב מההתחלה', לא!
אין זמן.
אני פשוט אצטרך
להניח
שמגי נכנסה בזמן
.
אז אני מסירה ממנה את ספל התה,
אתה קורא לה בחזרה ומפייד,
ו-מ-פ-י-י-ד
את המוזיקה
.
לא, נו!
ביום עצמו יהיו מלא מחיאות כפיים בשלב הזה אז אני נותנת להן שניה להרגע
לא משנה
.
[בלה פותחת את התיקייה ומתחילה לערוך חזרה על הנאום שלה]
'חברים יקרים, שלום.
אני מתכבדת לפתוח את הכנס השנתי הרביעי של אגודת שומרי קרמיקה ומעריכיה,
שק"ם
.
ארבע שנים חלפו עברו להן מאז שהתפצלנו מקהילת קנאי הקרמיקה, או
הק"קות,
כפי שג'יל פעם כינתה אותם,
בשנינותה שאין שניה לה
.
גדלנו והתפתחנו בארבע השנים הללו, מאז הערב שלעד ייזכר בתור 'תקרית איקאה'.
בנינו לנו קהילה כאן בשק"ם,
מאוחדים באהבתנו כלפי
כל הדברים השבירים
.
לפני שנתחיל בהרצאה, אני רוצה לציין את הנפשות שפועלות ללא לאות ומשקיעות את מרצן לטיפוח ושימור שק"ם בתור הארגון המשגשג שהוא, אם כי ברור לכל שהן לא עושות את זה בשביל הקרדיט!
.
תודה רבה לקרול
שרה מ'
שרה ר'
ולנשיאה שלנו,
ג'יל,
על ארגון האירוע היפהפה היום;
תודה לך,
ג'יל,
על שאת מארחת אותנו היום;
לאלה מאיתנו שהגיעו באיחור – תרגישו חופשי להתכבד במזנון העשיר עם שפע מטבלים ומטעמים ממארקס אנד ספסנר, וכמובן,
איך לא,
סלט הכרוב המפורסם של קרול,
בחדר הסמוך
.
תודה מקרב לב
לקרול,
שרה מ'
ואסמה,
שארגנו את הטיול בתחילת השנה לוורצ'סטר, שכלל סיור עם כל הפינות הנסתרות מן העין. למי שרוצה עותק מודפס מהתמונה שהצטלמנו ליד המזרקה,
אני חושבת שלאסמה יש עוד כמה עותקים
.
אי אפשר לשכוח את קליר-עם-יוד-אחת ואת
קרול,
שמארגנות את 'קרמיכיף!'
ערב הקוקטיילים החודשי שלנו.
הערב הבא יתקיים עוד חודשיים, והשמועות מספרות שצפוי לנו קריוקי הפעם,
ח-גי-גה!
.
תודה ענקית
לקרול,
על המשימה הסיזיפית של עריכת הניוזלטר של אגודת שק"ם – כמה משמח הרגע שבו הוא נוחת לו בתיבת הדואר הנכנס!
.
קרול
גם מנהלת את חנות האתר שלנו, ולפי מיטב הבנתי,
מאד
פתוחה להצעות אם מישהי מעוניינת להתנדב להחליף אותה בניהול.
נותרות לנו 112 סימניות יפהפיות עם הכיתוב
'זהירות מהמטבח!',
תוספת נפלאה לכל מתנת חג-מולד
או,
כמובן,
מתנת חג-רמאדן,
או,
כן
.
הסימניות מוצעות למכירה בהנחה, אז מהר שלא תפספסו את המבצע!
ולא לשכוח,
כל מי שמעוניינת להתנדב לנהל את חנות האתר,
שתמצא רגע שקט עם ג'יל או קרול, ותלחש על אוזנן
.
זו היתה שנה עמוסה בוועדת הגיוס וההסברה של אגודת שק"ם, ארבעה חברים חדשים!
אנא, הצטרפו אלי, חברת הוועדה, בקבלת פנים חמה לסאלי, קלייר-עם-שני-יוד, ג'קלין, ופטריק –
.
גבר!
.
ואחרונה אחרונה חביבה,
אני יודעת שהיא שונאת שמציינים את שמה, אבל –
קרול,
תודה שהתנדבת להציג את הפסלון המקסים
'חתול אוחז בבד'
לאירוע המסורתי 'שעה של פורצלן'
שיתקיים בחדר הסמוך מיד לאחר ההרצאה.
ובכך, אל ההרצאה!
.
כבוד הוא לי שנבחרתי להרצות השנה עם הנושא שבחרתי:
הפיל שבחדר – דברים בשבחו של זיגוג בטבילה ארוכה.
אני כבר רואה איך קהילת ה'לא מזגגים ליותר משלוש שניות' נעה בכסאה באי-נחת…'
הו, הם ינועו, טדי!
ינועו ועוד איך!
.
אוף, עכשיו איבדתי את המקום שלי
.
לא, בלי 'בואי ניקח את זה שוב מההתחלה!'
כבר הגעתי עד הלום,
תן לי שניה, רגע
.
אה, כן, 'אנשי הלא מזגגים…' כן כן
אה, הנה
'…נעה בכסאה באי-נחת…'
מצאתי מצאתי,
'…ולכן, הבאתי עמי היום את
הבחורצ'יק הזה!'
[בובת הגרב שעל ידה קופצת לחיים, הקול שבלה בחרה כדי לדובב אותה מגוחך]
טרי: 'שלום שלום שלום לתור בשק"ם!'
[בלה מורידה את היד]
בלה: ובכן, טדי,
אם כל כך חשוב לך להבין,
אני צריכה להעניק לדמות קול אחר משלי
אחרת הקהל לא ידע מי מדבר מתי.
קוראים לזה,
'כינון מוסכמה'
בעגה המקצועית.
[הבובה חוזרת לחיים]
טרי: קוראים לי טרי
טרי-קוטה
[בלה מאד מרוצה מעצמה ממשחק המלים הזה]
ואני כאן כדי להתווכח עם בלה, מה שאומר שאני כאן כדי להיות צודק!'
בלה: 'חחחחחח! אוי, טרי-קוטה! איזה גרבון שובבון אתה!
אבל טרי גם צודק.
ביחד, הוא ואני נקיים דיון פתוח ומכבד ונדון ביתרונות ובחסרונות של זיגוג בטבילה ארוכה'
טרי: 'אם לומר את האמת, אני בכלל טיפוס של זיגוג בספריי!'
בלה: 'טרי-קוטה!'
.
מה?
מה זאת אומרת אני אמורה להסתכל על הבובת-גרב?!
אבל אני צריכה להסתכל על הדף,
אני כתבתי לנו תסריט!
אני לא יכולה פשוט
.
מה זאת אומרת 'אבל זה הורס את האשליה של הבובה כדמות חיה?!'
אני לא בובנאית!
מה אתה מצפה ממני פה, טדי?
.
בגלל ש
בגלל ש
ובכן, בגלל שחשבתי שאולי הבובה תקל קצת על הרגעים הלא נעימים
.
אם לא היית קוטע אותי כל שניה וחצי באמת..
.
שוב איבדתי את המקום שלי
.
אה, כן,
'טיפוס של זיגוג בספריי..! טרי-קוטה!!…' אוקיי אוקיי הנה,
'וטרי-קוטה הגיע לכאן היום גם כדי לבשר את החדשות הבאות:'
טרי: לפני שנתחיל בפרזנטציה, בלה מבקשת להכריז שבסיום הכנס השנתי היום
היא תתפטר מתפקידה בתור חברת וועדת הגיוס וההסברה של אגודת שומרי קרמיקה ומעריכיה, ותעזוב את השק"ם.
.
בלה: תודה לך, טרי, שאמרת את המלים הללו עבורי
.
'זיגוג פורצלן, כרוך ביישום תרחיץ זיגוג, העשוי מאבקת מינרלים, על פני השטח של יצירת פורצלן, לפני הכניסה לתנור לאפייה. התהליך..' מה
הבעיה
עכשיו,
טדי?!?!?!
.
אני לא רואה מה עוד יש להגיד
.
טוב
.
'היה לי לכבוד אמיתי להיות חלק מאגודת שומרי קרמיקה ומעריכיה. אני, כמובן, אהיה זמינה ככל
שיזדקקו לי כדי להבטיח מעבר סמכויות חלק וחפיפה מלאה לתפקידים בארגון'
כזה?
.
'הליך הזיגוג לא רק מדגיש את יופיו של פסלון הפורצלן, אלא גם מונע חלחול מים וחדירת אוויר, ובכך הופך את הפורצלן לבטוח לאכילה.'
טרי: 'לא שהייתי קורא לסלט הכרוב של קרול בטוח או אכיל… '
בלה: 'טרי!!!'
.
נו, באמת, זה כולה טיפה הומור, טדי, אני לא חושבת שלקרול יהיה אכפת
.
כי זה סתם
.
כי אני לא רוצה
.
אני לא רוצה לגרום לאף אחד להרגיש לא בנוח
.
איך אתה מעז?!
אני לא עוזבת את אגודת שק"ם כי יש לי בעיית מחויבות, טדי!
יש לי רצף של תשע-מאות-שבעים-ושלושה ימים בדואולינגו, תודה רבה באמת!!
טרי: היא עוזבת בגלל תקרית האגרטל…
בלה: טרי!
.
סתם
זה היה
ממש סתם
.
זה ממש היה כלום, שטויות, לדבר על זה בקול רם יישמע אדיוטי
.
בסדר, בסדר
.
בפגישה האחרונה, אני הבאתי
אגרטל
ל'שעה של פורצלן'
אגרטל,
מין כד חלב,
ש
ש
שעבר במשפחה שלי מדור לדור, ואז
ג'יל אמרה ש
'באקלים הנוכחי'
זה יהיה
'קצת בעייתי'
להציג
להציג
אגרטל כל כך
'קונטרוברסלי'
ואז
.
ואז קרול אמרה ש
'בכלל עדיף
שנרסק
את האגרטל
וגמרנו'
וכולם צחקו ופשוט המשיכו הלאה
.
כן, זה הכל
.
כן, אני יודעת שזה שטויות, אני אמרתי שזה שטויות.
טרי: בולשיט!!!
בלה: לא, זה לא בולשיט, טרי.
אני יודעת שזה משהו פיצי, ואני יודעת ש
שלאגרטל
יש היסטוריה בעייתית
טרי: נו באמת!!!
בלה: וגם, ואני גם מוכנה
להיות חלק משיח שבאופן רגיש ומכבד
מנסה מנסה מנסה לדון
בהיסטוריה
של האגרטל
טרי: היא לא באמת מדברת על אגרטלים פה, כן?
בלה: כן, אני כן!
טרי: היא מדברת על המלחמה…
בלה: אני מדברת על קרמיקה, עם כל הכבוד באמת..
טרי: לאלה מכם שלא הצליחו לפצח את המבטא, היא ישראלית, כן?
בלה: וגם, וגם, אני
מכירה בכך שישנה בעייתיות
סביב ההיסטוריה
של ה
של ה
של האגרטל
טרי: ה כ י ב ו ש ! ! !
בלה: אבל!
האגרטל
הזה
עדיין מגיע ממקום שאני קוראת לו 'בית'
ושאני רשאית לקרוא לו 'בית'
וגם וגם וגם!
מי הם בכלל אגודת שק"ם
טרי: היא מתכוונת אליכם, יקירי השמאל הליברלי!
בלה: שחושבים, שחושבים שהם יכולים
לדרוש ממני
לשלם דמי חבר
כדי להתקבל לתוך השיחה
עלי
שיחה שבה
להם
מותר בדרך אגב לערבב בין
הזהות הלאומית,
הדת,
השפה,
הדעות הפוליטית
של ה
של ה
של ה
טרי: אגרטל?
בלה: אגרטל שלי! בדיוק!
וכל יום
כל
יום
אני אני אני רוצה להגיד משהו
אבל אני לא איזה פאקינג אגרטל!
אני מסרבת לאפשר
לאפשר לאגודת שק"ם להעריך את את
השווי המוסרי שלי
ב'שעה של פורצלן'
אני רוצה להגיד משהו
טרי: אז תגידי,
ת ג י ד י !
אגודת שק"ם כולה אוזן, בובה!
כל הזמן,
היא רוצה לומר משהו
היא רוצה להשמיע את קולה
אבל זה לא הקהל הנכון
או אלה לא המלים הנכונות
היא רוצה להגיד
היא רוצה להגיד
היא רוצה להגיד אבל היא לרגע לא פותחת את הפה שלה!!!
.
[טרי מסתכל על בלה, שמשיבה לו מבט. הוא חוזר להסתכל על הקהל.
השורות הבאות מתחילות בקולו של טרי,
עד שבשלב מסוים,
הופכות בהדרגה להיות בקולה של בלה.]
.
היא רוצה להגיד שחייבים להפסיק את המלחמה. עכשיו. אתמול.
היא רוצה להגיד שהיא מבועתת שיש כל כך הרבה ילדים רעבים בעזה. ומבוגרים.
שיש כל כך הרבה מתים.
זה מפחיד אותה.
היא מרגישה אחראית לכך וחסרת אונים בקשר לזה בו זמנית.
היא כועסת וחרדה ממה שעוד עלול להעשות
בשמה
בהמשך.
היא רוצה להגיד שלאן שהיא לא הולכת, היא נושאת איתה את אותם גברים צעירים,
גם הם רעבים, שכלואים במנהרות חמאס.
היא חושבת עליהם כשהיא מרגישה את השמש על הפנים שלה.
היא חושבת עליהם כשהיא משלימה את הרצף שלה בדואולינגו
לעוד
יום
שחלף.
היא תוהה לעצמה אם למישהו מהם היה רצף דואולינגו לפני
.
היא רוצה להגיד שחלקים ממנה עדיין תקועים באותו יום, לפני עשרים ושניים חודשים.
ושמקום אחד שהיא קוראת לו בית חושב שהיא כבר שכחה,
בזמן שמקום אחר שהיא קוראת לו בית מבקש ממנה בנימוס להמשיך כבר הלאה.
היא רוצה להגיד שהיא מרגישה כל הזמן מאבדת את המקום שלה.
היא רוצה להגיד שהיא גם זוכרת עוד יותר אחורה,
ושהיא יודעת שהימים הנוראים לא התחילו אז,
אבל היא רוצה להגיד שהיא גם זוכרת
היא זוכרת
שהיה אפשר לדבר על שלום.
ושהיום קשה לה אפילו לדמיין אותו.
היא לא בטוחה שהיא יכולה לבטא במלים כמה בודדה כל זה גורם לה להרגיש.
היא רוצה להגיד הרבה דברים, אבל אין יותר שיחות.
יש רק כעס, וצדקת דרך.
והיא מבינה את זה.
וכעס צריך רשע,
צריך מישהו שאפשר להאשים, שאפשר לשנוא, היא יודעת את זה.
היא מבינה את זה.
אחרי הכל, אלוהים אדירים, כמה שהיא שונאת את קרול!
אבל היא לא חושבת שעוד שנאה זה מה שחסר כרגע.
מה שחסר כרגע זו חמלה, אלה פתרונות פרגמטיים.
היא רוצה להגיד שאין לה מושג מה חסר, האמת.
היא מרגישה שהעולם הולך ומתרסק ועולה בלהבות בו זמנית ומה שהיא זקוקה לו
.
מה שהיא באמת באמת זקוקה לו
זו עזרה באיסוף הרסיסים השבורים של הבית שלה
.
ואולי מטאפורה טובה יותר
.
שניקח את זה שוב מההתחלה, טדי?
סוף