אפרת ניר ויעל בלבן מציגות בגלריה שי אריה בתל אביב תערוכה יפה ומסקרנת. בלבן, שהגיעה לאמנות בגיל מאוחר יחסית אחרי חזרה בתשובה וגידול 7 ילדים, מציגה שלושה רישומים גדולים מאד, מרהיבים, שעשויים כולם משרבוט-סלסול ויוצרים דימויים עמוסים שמעלים על הדעת ארמונות, גנים ובעלי חיים. טכניקת יצירתם דומה במשהו למלאכת סריגה, התקדמות ב"עין" סרוגה אחת בכל פעם על-ידי הוספה והסרה, היוצרות נפחים וצורות. בלבן מציירת את הרישומים הגדולים האלה כשהיא עולה על סולם גבוה, ושם היא מבצעת את עבודת הרישום העוסק בסטרוקטורות כמעט מתמטיות, וצמצומן.

ניר, שהייתה סטודנטית מצטיינת ומבטיחה בבצלאל בגיל צעיר מאד (18), הפסיקה להציג אחרי תערוכת יחיד בסדנאות האמנים וחוזרת עכשיו לאחר כמעט 9 שנים, מציגה מיצב ששפתו מינימליסטית. היא שוברת את חלון הגלריה ומאחה אותו בחזרה במסקינג-טייפ ומציבה הר העשוי ממחקים גרוסים. על ההר מוצבת סירת ספוג קטנה עם דגל שעליו כתוב it calls you when the magic is finished"". על ספסל הגלריה, כמו במרחצאות, מונחים כמו זוג מגבות שני תצלומים שנקראים "חץ". על מדף מוצגות סדרות עבודות המכונות "רמזור","אדווה","ליקוי", ו"נוף" – סימנים של מערכת יחסים שניהלה האמנית עם אובייקטים וחומרים, המכילים רמיזות מאופקות וחמורות על פשרן של היחסים והרגשות כלפיהם.

יעל בלבן - רישום

(המשך…)