יוסף ווגנבך התגורר ברחוב רובינסון 105 בטורונטו, קנדה. היו לו מספר עיסוקים במהלך חייו, אולם בשנים האחרונות עבד כנהג משאית ולא יצא הרחק מתחומי העיר. אין כל נתונים רפואיים המעידים על מחלות, רגישות לתרופות או כל ליקוי אחר של אדם מבוגר, אך בגיל המתקדם 74 לקה ווגנבך לפתע באירוע מוחי שהביא לאשפוזו בבית החולים העירוני במקום מגוריו. מכיוון שבעקבות הפגיעה במוח נפגע מרכז הדיבור שלו, לא היה ניתן לברר פרטים לגביו. בעזרת תעודה שנמצאה בכיסיו ניסו עובדי הרווחה לאתר את כתובתו ואולי אף קרובי משפחה, אך לא נמצא לו קרוב בעולם. השכנים, שממילא מסוגרים בעולמם, ידעו לספר כי ראו אותו יוצע לעבודתו בבוקר השכם וחוזר לעת ערב, אך מעולם לא יצרו קשר ממשי עם האיש. זהותו של יוסף ווגנבך הייתה נשארת בגדר תעלומה אלמלא החליטו עובדי הרווחה להיכנס לביתו כדי לנסות ולברר פרטים נוספים. כאן חיכתה להם ההפתעה הגדולה. עם פתיחת הדלת נתגלו מבוא מפולש קצר, מיטה סתורה שעמדה מול מכשיר טלוויזיה ענק שאינו פועל כלל, ומעליו מכשיר קטן נוסף שעדין פעל. אולם ההפתעה האמיתית חיכתה בהמשך – כל חדרי הבית הקטנים היו עמוסים אלפי פסלים בגדלים שונים, שרטוטים מרהיבים בלתי גמורים וסקיצות לפסלים שעוד יבואו. הממצאים עוררו השתאות רבה. משימת המיון והתיעוד של הממצאים הוטלה על מנהל ארכיון העיר טורונטו. השמועה עברה מפה לאוזן ואנשים רבים ביקשו לראות את הפסלים המופלאים. איש לא התעניין חולה עצמו.

תצלומים מתוך הבית. צילום: סטיבן מארק

(המשך…)