פיסול במערכת השמש, 1987-1997

 תפישתו האמנותית יוצאת הדופן של אוריון, לצד שאיפותיו ויומרתו, מקבלת ביטוי מובהק בפרויקט מאדים שעליו עמל במשך שני עשורים. זוהי התפתחות ישירה של הפיסול הטקטוני, אך לא על פני כדור הארץ: אוריון ביקש לבצע אקט פיסולי בכדור לכת אחר במערכת השמש. הכוכב שנבחר היה מאדים, וזאת לנוכח התוכניות להנחית עליו רכב ראשון יציר אדם. אוריון ביקש לפסל קו אבנים, דומה לזה שבשדה צין, בעמק ולס מרינריס המבקע את אזור קו המשווה של מאדים לאורך כ-4,000 ק"מ. אוריון יצר קשרים עם מדענים בארץ ובעולם, נפגש עם המעבדות להנעה סילונית בארצות הברית, הצליח לרתום לעזרה את שר החוץ דאז, שמעון פרס, ואף נפגש לדיונים בנושא עם אנשי נאס"א. את המלאכה עצמה אמור היה לבצע רכב המארס-רובר, שהיה אז בדרכו למאדים. התוכנית היתה לכוון את הרכב אל שפת המצוק ולהנחות אותו לביצוע של קו האבנים בסוף משימתו המבצעית.

"מאחר ותהליכי הבליה על המאדים איטיים כזמן האסטרונומי, יימחו מתווי אבן גיאומטריים אלה רק לאחר מיליארדי שנים. זהו קידום של כני השיגור של ההכרה במאות מיליוני קילומטר מכאן, אל האסטרו-תהומות," כתב אוריון.