תנו להם לאכול בשר מעבדה – ראיון עם פרופסור קור פן־דר־וֶלֶה

תרגום: יפתח בריל

טוביאס לנארט הוא מחבר הספר How to Create a Vegan Word: a Pragmatic Approach (Lantern Press, 2017) וממייסדי הארגון הבלגי אלטרנטיבה צמחונית מוסרית (EVA). הוא עוסק בהסברה לטבעונות במרכז להסברה טבעונית אפקטיבית (CEVA) ושותף לייסוד ProVeg International.

פרופ' קור פן־דר־וֶלֶה מלמדת ביואתיקה, פילוסופיה ופילוסופיה של המדע במחלקה לתקשורת, טכנולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת ואכנינגן בהולנד.

ט"ל: טענה שאני שומע לעתים קרובות היא שאנחנו מוצפים באופציות צמחוניות וטבעוניות, מטופו ועד המבורגרים צמחוניים בכלל לא רעים. אז למה אנחנו צריכים בשר ממעבדה?

קוד"ו: משום מה, למרות כל החלופות הטובות האלה, רוב הציבור עדיין מרגיש צורך בבשר. בשר מגידול מלאכותי, או בשר ממעבדה, מיועד קודם כל לציבור הזה.

ט"ל: אני יכול להבין את זה. אבל נניח שהיה לנו מוצר טבעוני שאי אפשר להבחין בינו לבין בשר אמיתי, ושגם משתווה או עולה על בשר אמיתי בערך התזונתי, במחיר, במרקם וכו'. למה שאנשים מסוימים ירגישו נוח יותר עם בשר ממעבדה? וכמה גדולה הקבוצה הזאת, לדעתך?

 קוד"ו: האמת היא שיהיה מעניין מאוד לארגן ניסוי כזה. מה שכל כך מרתק בחלופות שיש לנו היום הוא שאפשר להיעזר בהן כדי להתיר, כביכול, את סבך המניעים שיכולים להביא אדם לאכול בשר –  טעם, מחיר, הרגלים ישנים, בריאות, וכל שאר השיקולים שכרוכים באכילת חיות. יכול להיות שיש אוכלי בשר מושבעים שבשבילם בשר מגידול מלאכותי יהיה קרוב יותר ל"דבר האמיתי". אני מנחשת שהנתח של הקבוצה הזאת באוכלוסייה ישתנה ממדינה למדינה. הוא גם יהיה תלוי במסגור ובשיווק, ועם הזמן אני משערת שהוא ילך ויצטמצם.

ט"ל: האם עדיף לקרוא לבשר ממעבדה פשוט "בשר"? האם אכן מדובר בבשר? מה הופך בשר לבשר מנקודת המבט של הצרכן הממוצע?

 קוד"ו: לדעתי לא נכון לקרוא לו פשוט "בשר". בשר מגידול מלאכותי יהיה בשר במובן זה שהוא עשוי מתאים חיים; אבל ברור שבכמה היבטים קריטיים הוא גם יהיה שונה מאוד מבשר רגיל. מה שמוכח שוב ושוב במחקרים הוא שהרבה אוכלי בשר חצויים בדעתם לגבי בשר (אמיתי). המתח הזה מתבטא למשל בכך שהם אוהבים לאכול בשר, אבל במקביל מסתייגים מגידול תעשייתי ו/או מהמחשבה שכדי לייצר בשר צריך להרוג בעלי חיים. פיתוח בשר מגידול מלאכותי משמעו שאנחנו מכירים במציאות שאנשים אוהבים בשר, ובה־בעת שואפים לייצר אותו בלי לפגוע בבעלי חיים. היות שקיימים ההבדלים האלה בין בשר לבשר מגידול מלאכותי, שבעיני הצרכנים יש להם חשיבות מוסרית, יש להניח להם לעשות את ההבחנה הזאת. אפשר לחשוב על בשר מגידול מלאכותי כצעד אחד מעבר לבשר רגיל –  צעד קטן מדי בשביל פלוני; צעד גדול מדי בשביל אלמוני; אבל כך או אחרת צעד שגורם לנו להסתכל אחרת על הבשר הקונבנציונלי.

 ט"ל: האם את מסכימה עם הביקורת שטוענת שבשר מעבדה יגביר את הניכור שלנו מהמזון שאנחנו אוכלים ומהטבע בכלל? אם כן, מדוע זה מדאיג?

 קוד"ו: גידול מלאכותי של בשר הוא לא תהליך "טבעי", אבל מצד שני, כמה טבעי גידול תעשייתי? בעיניי, היחס שאנחנו נותנים לבעלי חיים בגידול תעשייתי מאוד מנכר, ואילו בשר מגידול מלאכותי, שנייצר מרקמות שלקחנו בפעולה בלתי מזיקה מבעלי חיים שחיו חיים טובים, יהיה בגדר שיפור גדול. מה גם שבשר מגידול מלאכותי דורש הרבה פחות שטחי קרקע. לכן הוא צפוי לפנות מרחבים גדולים יותר לטבעוּן מחודש (re-naturing) של כדור הארץ.

ט"ל: את כותבת על גישה של "בוּרוּת אסטרטגית": כשאנשים בוחרים מרצונם לא לדעת משהו או לקבל מידע מוטעה כי קשה להם לסבול את האמת. לי נראה שחלק מהפחד של האנשים האלה –  מעבר להתמודדות עם סבל ועם הרג –  נובע מחשש שהם ייאלצו לוותר על המון אוכל טוב ברגע שירשו לעצמם להיחשף למידע על הסבל שעוברים בעלי חיים. היית אומרת שפיתוח חלופות, כמו בשר מעבדה, יוכל לתרום לשבירתה של הבורות האסטרטגית הזאת?

 קוד"ו: בפירוש כן. מה שראינו בקבוצות מיקוד הוא שהרעיון של ייצור בשר בתהליך מלאכותי גרם לאוכלי הבשר לדבר על מה שהם לא אוהבים בבשר. עצם הרעיון של בשר מגידול מלאכותי מעורר תחושה חדשה של מרחב מוסרי ואפשרויות מוסריות.

ט"ל: טיעון אחר שאולי אפשר להעלות נגד בשר ממעבדה הוא שבשר ממעבדה עלול לעכב שינוי מוסרי, בגלל ההבטחה שהטכנולוגיה עומדת לפתור את הבעיות שלנו.

קוד"ו: אני מבינה למה הכוונה; שזה יגרום לנו לחכות ולראות מה יקרה. במידה מסויימת זה מה שהרבה אנשים עושים כבר עכשיו: הם מתלבטים לגבי בשר, מה שאולי יביא אותם בהדרגה לגלות פתיחות לחלופות, אבל לא מוכנים להיות חלוצים. אני לא מתיימרת להבין לעומק שינויים חברתיים, אבל אני יודעת שהם לא מתפתחים בקווים ישרים ולינארים. לדוגמה, כל אותם מתלבטים שמתנהגים בפועל כמו אוהבי בשר, אבל בעומק הלב לא כל כך חיוביים לגביו – איך הם יגיבו כשתופיע חלופה שהיא באמת אטרקטיבית? במרחב האפשרויות המורכב הזה, בשר מגידול מלאכותי יכול להשפיע כרעיון מופשט, כמוצר מוגמר בזכות עצמו, או כאפשרות-ביניים, בדרך מבשר לתחליפים צמחיים.

ט"ל: בחלקים מהקהילה הטבעונית עלולים לדאוג שבשר מעבדה לא ישנה את התפיסה שלנו לגבי בעלי חיים; שהוא לא ילמד אותנו שהם אינןםשלנו ושאסור לנו להשתמש בהם.

 קוד"ו: אני חושבת שלהיפך; זה בדיוק מה שבשר מגידול מלאכותי יעשה. אני חושבת שהוא מוביל במישרין לערעור על ההרגלים הלא-ביקורתיים שבהם אנחנו מתייחסים לחיות, ואני משוכנע שהוא ייצור שינוי, אם נרצה ואם לא נרצה. חשוב להבין ששינויים לא נולדים בהכרח מעמדות מוסריות ברורות ומפורשות. במקרים מסוימים אנשים מאמצים עמדות שמתאימות להתנהגות שהם נקטו לפני כן. מה שזה בהקשר הנוכחי, המשמעות יכולה להיות שכשאנשים יתרגלו לאכול בשר מגידול מלאכותי, עצם הרעיון של גידול תעשייתי או הרג של בעלי חיים ייעשה בהדרגה מוזר ולא-לגיטימי.