כל הפוסטים מאת מחבר זה

המשיחה החסרה

17 במאי, 2009 | מאת מיכל אורן | קטגוריה: אמנות, כללי, שוטף

החלקים החסרים בציורים של נגה אנגלר, המוצגים בתערוכה "חמש אמניות" בביתן הלנה רובינשטיין, הם המקומות בהם מתחילה קריאת הציור. בפראפרזה על רולן בארת', שאמר שהקריאה מתחילה במקום בו אנו מרימים את העיניים מהשורות הכתובות, נבנה המרחב (זה של הזיכרון וזה הקונקרטי) בנקודות ההיעלמות.
בטקסט שכתבה האוצרת נמסר שבציוריה מתחקה אנגלר אחר נוף הבריחה של אביה באזורי הפרטיזנים באירופה. נראה כי בריאתם מחדש של נופים אלו בציור, נעשית תוך התייחסות לא רק לנקודות העיוורות של הזיכרון מיד שנייה, אלא מציגה את נקודות העיוורון הקיימות בכל מפגש עם נוף ועם מרחב. הקו של אנגלר יודע, או אולי נכון יותר לומר שהקו לומד לדעת, את הנוף על הפרטים בו. לומד לדעת, כיוון שהיד הרושמת, המניחה צבע על המשטח, עוקבת אחר ההתהוות של המרחב בתודעה. המרחב נבנה, הן במלאכת הציור והן בתובנה של הצופה, כשהמבט נע מכאן לשם, מתמקד פעם במקום זה ופעם באחר. ובעוד המבט מתמקד במקום אחד (הנה פירות היער או צמרות עצים משורטטים במדויק) הוא חומק במקום אחר Land e scape, בדיוק כמו שכתבה אנגלר בכותרת אחד הציורים. עולים בזיכרוני ציורים של מתיאס וייסשר (Matthias Weischer), שהוצגו בקיץ 2008 בתערוכה "Contemporary Germany. To paint is to narrate." במוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית (MART) ברוברטו שבצפון איטליה. אמנם ציוריו של וייסשר מתארים בעיקר תפנימים, אך גם הצייר הגרמני הצעיר, בן גילה של אנגלר, עוסק במרחב (הקונקרטי והציורי כאחד) המתהווה דרך שכבות של דימויים נעלמים, חסרים או מחוקים. ההחסרה והשכבתיות בציוריו מספרות על המצב החי, בו מתקיימים בכפיפה אחת התגבשות והתפוררות. נראה שגם אנגלר מציעה בציורה את המצב החי, המתהווה.

נגה אנגלר - Way Under, 2007. שמן על בד.

נגה אנגלר - Way Under, 2007. שמן על בד.

(המשך…)