מותר לכם לקנות סקס, סמים, אהבה, DVD. מותר לכם לעשות מה שאתם רוצים, רק שלא יהיה חשוב. טקסט קצר ליום ללא קניות
בחברה שמכריזה שהיא מציעה לנו חופש כמעט אינסופי, אנשים מתבלבלים בקלות כשהם מגלים שהחופש שלהם הוגבל לפתע בדרכים דורסניות ולא הגיוניות.
אנשים כמו זמרי פולק נעימי הליכות מגלים שהשירים המשעממים עד מוות שלהם נאסרו להשמעה. אנשים שמשמיעים טיעונים חוקיים הגיוניים לגבי הדרך שבה נעצר מפגין מקבלים שפריץ מהיר של גז מדמיע לעיניים. אנשים שמופתעים לגלות שלמרות חוקים שאומרים ההפך, כמעט על כל טלפון ועל כל אימייל שהם אי-פעם כתבו פיקחו רשויות חשאיות שאינן נותנות דין וחשבון לאיש.
זעקות וקולות נהי על אי הצדק ועל אי-החוקיות של הזוועה האחרונה עולים חדשות לבקרים, ודורשים שזכויות האדם הטבעיות יכובדו. בפניהם של הדורשים ושל הזועקים מופלצת שתיקה עמומה.
***
בינתיים, כל וריאציה אפשרית על פורנו מגעיל זמינה באינטרנט ובחינם, ובכלל זה פורנו עם ילדים ועם חיות. אנשים מפטפטים בפתיחות על עישון ועל גידול מריחואנה (מעשה בלתי-חוקי במובהק), ופרופסורים אפורי זקן מתדיינים ביתרונות היחסיים של מרקסיזם קלאסי ושל אנרכיה באקוניסטית כטקטיקות של מאבק אבולוציוני. מועדוני הוללות, סוחרי קוקאין, מרתפי סאדו-מאזו ותנועות בזכות הפדופיליה ("מוי כיף!") משגשגים, ואילו קומוניסטים ואנרכיסטים מתוועדים ועוסקים בענייניהם בחופשיות.
***
האמת היא שהאנשים שבאמת מנהלים את החברה היו שמחים להשתמש בדפי ספר החוקים כדי להצית את הסיגרים שלהם. אכפת להם רק משני דברים: רווח ויציבות מספקת שתבטיח עוד מאותו רווח. הם ראו את הדרך שמקומות כמו גרמניה הנאצית וברית-המועצות הלכו בה: דרך של חוסר כבוד מוחלט לסמכות, של כוחות גרילה חמושים, של גניבה, של שחיתות משתוללת, של פליטים, של משוררים, של אינטלקטואלים מרדנים. בסופו של דבר המערכת התמוטטה.
בעלי העולם הנוכחיים נחושים לוודא שחרא מהסוג הזה לא יקרה להם. תהיה לכם טונה של חופש. אתם יכולים לכתוב איזו שירה מפגרת שתרצו, ממילא אף אחד לא יקשיב. אתם יכולים להיות בטוחים שהחופש החוקי שלכם מוגן על-ידי החוק. אתם יכולים להפר פה חוק ושם חוק, לצאת בלי עונש ולשכנע את עצמכם שאתם מורדים. והכי חשוב, אתם יכולים לזיין את מי ומה שאתם רוצים בכל דרך מזוינת שרק תעלה על הדעת. אנשים ממש חמים על הקטע האחרון.
יש לכם גם חירות שנעשתה לחובה חברתית: לקנות כמה שאתם רק יכולים להרשות לעצמכם. די לחסוך, ילדים! זה לטובת המולדת! שלפו כרטיס אשראי וקנו מתנות לחג, נגני DVD, מקטרות קראק, ספרים של קארל מרקס, חיבורים של קרופוטקין, אהבה, סקס, סמים. רק תקנו.
***
האמת? החופש קיים רק כל עוד הוא משכנע אתכם לשתוק ולקנות. ברגע שתעשו יותר מזה, ישתיקו אתכם – ולא משנה אם מה שרציתם לעשות חוקי או לא.
אם כל מה שאתם רוצים נמצא בין קירות הזכוכית האלה, אתם יכולים לחיות מאושרים ולמות מרוצים. רק אל תצפו שמישהו ייקח אתכם ברצינות בחברה שמרשה לכם לעשות מה שאתם רוצים, כל זמן שזה לא חשוב.
יום ללא קניות: http://www.bdidut.com/consume/index.html
