ערב המחווה ל- Throbbing Gristle בזירה הבין-תחומית
לרגע התרחש משהו יוצא דופן. ככה זה בעיר המשונה הזאת. רגעים קטנים שקורים בהם דברים ייחודיים
מאות אנשים לקחו חלק באירועי סוף השבוע האחרון בירושלים. אולי אותם אנשים נדדו ממקום למקום, אבל עדיין הם היו רבים. לא היתה סיבה אמיתית לרצף האירועים המיוחדים שהתרחשו מיום חמישי ועד השעות הקטנות של מוצאי שבת. לא יום ירושלים וגם לא חג זה או אחר. ירושלמים אינם צריכים סיבות מיוחדות; כאלה יש בשפע, ואף אחת מהן לא באמת מתאימה להם. לרגע קטן התרחש משהו יוצא דופן. ככה זה בעיר המשונה הזאת, יש רגעים קטנים שקורים בהם דברים ייחודיים. הם מבליחים ואז נמוגים באותה מהירות. את זה קשה לתפוש. כמו את העיר עצמה. קשה.
המגזין "הערת שוליים", שחגג יום-הולדת שנתיים ביום חמישי, קיים את האירוע השביעי של "הערה" וחזר אל המקום שממנו הכל התחיל, שכונת נחלאות (שם גם חיים ההוגים, היוצרים והמארגנים של האירועים והמגזין – קבוצת Sala Manca) .
קצת יותר מארבעים אמנים השתתפו בהפנינג שהתחיל בחמש ונמשך עד חצות בחמישה חללים שונים בין שוק מחנה יהודה לרחוב בצלאל.
העבודות הפלסטיות הוצגו במתנ"ס לב-העיר, בגן הילדים השכונתי ובמועדון הנוער. במתנ"ס גם נערכו מיצגים, שירה בורר סיפרה את שערותיהם של המבקרים (החפצים בכך) חינם אין כסף ולירז פאנק עמלה כל הערב במפעל החלומות שלה.
באולם המקומי הקטן הוקרנו עבודות וידיאו ונערכו המופעים המוזיקליים.
את החלל האחרון, שאינו ממש חלל אלא מגרש כדורגל אספלטי בין הבתים, אכלסה אסופת מוזיקאים ווי.ג'ייז (חלקם חובבי כדורגל ידועים) שת?קלטו, ניגנו ומ?קססו "מסיבה שקטה". הקהל שביקש להאזין עשה זאת דרך אוזניות. ללא ספק אחד האירועים הביזאריים והמקסימים של השנה. מאות אנשים עמדו מול המוזיקאים, מחכים לתורם לחבוש את האוזניות. המאזינים, חלקם יושבים, חלקם עומדים, מנענעים ראשיהם ואיש לא מפריע את מנוחת השכנים.
מסיבה אחרת לחלוטין התקיימה ביום שישי בלילה. פאקוטק, נוודי הטכנו הירושלמים, הפריחו בועה נוספת לאוויר העולם. מי שהתעופף בה לא היה צריך להתחשב בדבר, רק להצביע ברגליים ולקחת הרבה אוויר לריאות. טכנו מתאים לעיר הזאת כמו כפפה בלי יד. אין הזוי כבעל ניסיון.
בקצו של סוף השבוע המפרך, במוצאי השבת, ערכה הזירה הבין-תחומית את ערב המחווה ל-Throbbing Gristle, הלהקה שהציגה לעולם "האזנה קשה לשם שמיעה ברורה". הערב היה אכן תלוש, ברוח הלהקה, ובדיוק במידה. אנשים טרוטי עיניים ("היה פאקוטק", מלמלו שוב ושוב) ישבו בחלל מערת החאן לצד עבודות וידיאו, דוכנים של לייבלים והוצאות שוליים. והאזינו לרצף הופעות שכלל את בוקי גרינברג, תופת-פרופט, כינורו-של-רוטשילד, PandaPorn, דודיק אופנהיים, PICA וה-Vultures.
אירועים נוספים שהתקיימו בעיר בסוף השבוע:
בערב חמישי נערכה בתמול-שלשום חגיגת הסיום של בית-הספר לשירה של הליקון, "קולות מתוך הקשב: שירה חדשה עברית וערבית" . בבית-המוזיקה היתה הופעה של ההרכב לה-מישל'ס של מיכל קהן. ביום שבת בבוקר, בבית המיועד להריסה בשכונת רחביה, התקיים בזאר שהפך למסיבת אחה"צ.
אז תגידו שאין ונגיד שלפעמים יש.
הכותב היה שותף פעיל באירוע "הערה" וכמה מחבריו לקחו חלק באירועים האחרים.
