בחודש אפריל 2001 הוצגה התערוכה הראשונה במרכז לאמנות דיגיטלית. בחלל קטן במשכנו הקודם של המרכז ברחוב ירמיהו, חולון, הוצג הפרויקט Vinyl Video של גבהארד סנגמולר. הפרויקט שאצרה גלית אילת, המנהלת המייסדת של המרכז, יצר מערכת של אכסון והצגת וידיאו על גבי תקליטים אנלוגיים, וכלל שיתופי פעולה חדשים עם אמנים ישראלים. במובנים רבים, המהלך הראשוני הזה ביחס למדיה, לחדש ולישן, לשיתופיות, מחקריות ופרויקטליות, הוא גרעין יסוד המאפיין מגוון רחב של פעולות שהגדירו את המרכז לאורך השנים. כעת, לקראת ציון עשרים השנים הראשונות למרכז, אנחנו מבקשים להסתכל לאחור וקדימה. לחשוב על ההשתנות של המרכז לאורך השנים, על הקווים המאפיינים אותו ועל האפשרויות לעתיד לבוא. במסגרת כתב העת מארב, הזמנו כותבים, אמנים, אוצרים, ושותפים לחשוב על המרכז ועל המשמעות של מוסדות אמנות בזמן הזה.

מקבץ ראשון של מאמרים מוצג באסופה זו, ומאמרים נוספים יפורסמו לאורך השנה הקרובה ולתוך העשור השלישי של המרכז.

דימוי ראשי: מבנה המרכז והעבודה "ג'סי" מאת אלונה רודה, צילום: טל ניסים