הקדמה מאת: זיו נאמן

מניפסט הסייבורג (1991) של דונה הראוואי (Donna Haraway), הוא טקסט מרתק, שעוסק בחיבורים והקשרים החדשים הנוצרים והאפשריים, בין האדם, המכונה והחיה, בעקבות עלייתן של טכנולוגיות דיגיטאליות וגנטיות חדשות.

1. דוגמה הוא קולקטיב של בימאי קולנוע, אשר נוסד בקופנהגן באביב 1995.

2. המטרה המוצהרת של דוגמה 95 היא להתנגד ל'מגמות מסוימות' בקולנוע כיום.

3. דוגמה 95 היא פעולת הצלה!

הקדמה מאת: נועם אבידן סלע

דף הרשת של "מניפסט השנאה" – The Hate Manifesto – מופיע בקישור הראשון בגוגל תחת חיפוש המילים hate manifesto. כך הגעתי אליו.

הקדמה מאת: נעם אבידן סלע

"אף אחד לא קם בבוקר ומחליט: מהיום אני מתחיל לחרבן. אבל בכל זאת, ברגע שאמנים נוגעים בכסף יוצא לך חרא"

"מניפסט ביגבאיב" הוא חלק מתוך "מדריך לנגיעה בשם העצם" – קובץ לא גמור של שירים וקטעי דיאלוג מאת מרחב ישורון. דמותו של ביגבאיב מבוססת על המשורר רומן באימבאיב, והיא מופיעה כקול חיצוני המשקיף מהצד על ההתרחשויות השונות. ישורון, יליד 1978, הוציא עד כה את קובץ השירים "ישורון על קוטב העיזבון", הוצאת פלונית, 2007.

הקדמה מאת: מיכאל קסוס גדליוביץ' וזיו נאמן

ריצ'רד סרה, הטלוויזיה מוסרת אנשים, 1973
Richard Serra, Television Delivers People, 1973
זו היא עבודת ווידאו של ריצ'רד סרה, שנעשתה בשיתוף עם קרלוטה פיי סקולמאן (Carlotta Fay Schoolman) ב-1973, היא מעניינת מאד מכמה סיבות ובהחלט יכולה להיחשב כמניפסט פוליטי ביקורתי.

הקדמה מאת: נועם אבידן סלע.
המניפסט "כדאי לאישה לסרב ללכת למקומות העבודה", מאת רקפת וינר עומר, הופיע לראשונה כחלק מתערוכת היחיד "כדאי לאישה לסרב ללכת למקומות" בסלון מזל, תל אביב, פברואר 2003.

הקדמה מאת: זיו נאמן

המניפסט הקומוניסטי, או בשמו הרשמי, מניפסט המפלגה הקומוניסטית, נכתב על-ידי קארל מרקס ופרידריך אנגלס ב- 1848, בהזמנת הליגה הקומוניסטית, שהיה ארגון של סוציאליסטים אירופאים, שמרכזו היה אז בלונדון.

הקדמה מאת: מיכאל קסוס גדליוביץ'

86 שנים חלפו מאז פרסם אנדרה ברטון את המניפסט הסוראליסטי הראשון, כמעט מאה והרבה יותר במונחי הזמן שבו אנו חיים, אם לא נכנעים לעריצות הכרונית של כרונוס.

זה היה שיא עידן המניפסטים הגדולים ואולי אפילו תחילת סופו.