כיצד הפך העיסוק בשואה לפרובוקטיבי? – דוד שפרבר
21 באפר', 2009 | מאת דוד שפרבר | קטגוריה: אמנות, כלליבכניסה לתערוכתו של בועז ארד "ווזווז", שהוצגה בשנת 2007 במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב, קיבלו את פני הצופה ארבעה ציורים של צלב קרס, ועל רצפת החדר הוצג שטיח בדמותו של היטלר המזדקן. התערוכה מהווה דוגמא טובה לשיח השואה הפרובוקטיבי הרווה באמנות הישראלית מאז אמצע שנות התשעים, הכולל דימויים נאציים המככבים בקביעות ובריש-גלי.
דימויים נאצים אמנם הופיעו באמנות המקומית בעבר, אבל פריצתם וקבלתם כנושא לגיטימי ובעל נוכחות היא תופעה חדשה יחסית. דוד וקשטיין, בתערוכתו פיצוץ (מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2003), הציג קריקטורות אנטישמיות שבהן מופיעה דמותו של היטלר. בעקבות פניות נזעמות של מבקרים בתערוכה, רבים מהם ניצולי שואה, הוחלט להסיר מהתערוכה כמה ציורים שבהם מופיע צלב קרס.
שנים ספורות מאוחר יותר, התופעה של אמנים ישראלים המטפלים בשואה באופן פרובוקטיווי הפכה שגורה. כך האמנית דינה שנהב הציגה בביתן הלנה רובינשטיין דמויות קצינים נאצים העשויים מחרוזים, יואב בן דוד הציג ציורים בהן מופיעה "אליס בארץ הפלאות" מלווה בשני חיילי אס. אס. דב אור נר רשם סצנות מיניות בכיכובו של היטלר, ואליהם ניתן להוסיף כמובן גם את רועי רוזן, זויה צ'רקסקי ותמי בן תור.
ההמולה שחלה סביב תערוכתו של וקשטיין בעבר, מול השקט ושוויון הנפש בו התקבלה תערוכתו של ארד מאוחר יותר, מעלה תהיות בדבר השינוי המהיר ביחסה של החברה לנושא הנדון. (המשך…)