כל הפוסטים מאת מחבר זה

צו כתיבה! – כנס מארב לכתיבה על אמנות. 7-6.5.09 במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, רח' ירמיהו 16, חולון

26 באפר', 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: המלצות ואירועים

כנס "צו כתיבה!" מאורגן ע"י כתב העת המקוון לאמנות מארב, ומשתתפים בו רבים מן הכותבים על אמנות בישראל, ביניהם מבקרים, אוצרים, אמנים וחוקרי אמנות. במסגרת הכנס יבחנו התפתחויות הכתיבה על אמנות במערב, יחסי הכתב והדימוי, מעשה הכתיבה מול פעולת האמנות, שאלות אתיות המאפיינות את הכתיבה הביקורתית ומצבה של הכתיבה על אמנות בישראל.

על הכנס

באמנות היצירה היא המוקד, אבל כתיבה וביקורת הינן חיוניות לתפקודה ופריחתה. בלעדיהן נותר שדה האמנות חסר שיח. הכתיבה שמלווה את האמנות יכולה להיות כתיבה מתארת, שיפוטית ופואטית, היא יכולה לגלות ולכסות, להיכתב במתכונת של נאום או לחילופין בצורת שיחה. היא יכולה להיות תיאורטית ואקדמית, או פובליציסטית ועיתונאית באופייה. לצד פרשנות של יצירת האמנות, באפשרותה של הכתיבה ליצור נקודת מוצא לשיח רחב יותר, להעמיק את אפשרויות הצפייה באמנות ולהציע מבט ביקורתי גם על החברה. לעיתים הכתיבה מלווה את היצירה באהבה, ולעיתים היא בועטת בנשוא אהבתה, מקניטה את הקיים ואף מערערת עליו.
אנו חיים במקום רווי תהפוכות, מאבקים וקשיים, וזקוקים לביקורת ולחשיבה ביקורתית. לדאבוננו בימינו בימות הדיון באמנות הולכות ומתמעטות, וכתיבה מאתגרת, מעשירה ומעוררת שאלות הופכת למצרך נדיר. במקום בו הדיון הפורה נדחק לטובת המובן והמוכר, נוצרת התדרדרות תרבותית וחברתית.

כנס מארב לכתיבה על אמנות מבקש להוציא צו כתיבה לאנשי אמנות בישראל. בארבעת מושבי הכנס מציגים כותבים שונים אופני פעולה מגוונים, תוך התייחסות למסורות כתיבה הצומחות במרכזים ובפריפריות בישראל ובמקומות אחרים בעולם, וליחסי הכתיבה על אמנות עם סוגות כתיבה אחרות ככתיבה ספרותית, כתיבה אקדמית וכדומה.
בכנס מארב לכתיבה על אמנות משתתפים רבים מן העוסקים בכתיבה על אמנות בישראל, ודנים בכיוונים אליהם צועדת הכתיבה על אמנות בימינו, באפשרויות שהיא מציעה, במגבלותיה וכמובן בנחיצותה.

רשימת מושבים והרצאות:

יום רביעי, 6.5.09

17:00 – דברי פתיחה
מורן שוב, אוצרת, עורכת ומפיקה פרוייקטים של אדם ברוך
קרוא וכתוב: שנה למותו של אדם ברוך – קריאה בטקסט.

17:15 – מושב ראשון: כתיבה על אמנות – מסורות ותיקות, אתגרים חדשים
מנחה: יונתן אמיר
פרופ' נורית כנען-קדר, אוניברסיטת ת"א – תולדות האמנות בפרספקטיבה הומניסטית
רותי דירקטור, מבקרת אמנות ואוצרת – קראתם פעם ביקורת קטלנית בארט-פורום? – על ביקורת אמנות בצילם של סימני שאלה וכוחות שוק
אלברט סוויסה, סופר ומבקר אמנות – ביקורת והכנסת אורחים

19:15 – מושב שני: הקריאה בעינה
מנחה: דנה גילרמן
גליה בר-אור, מנהלת המשכן לאמנות ישראלית עין חרוד – לקרוא ולהתבונן
לארי אברמסון, אמן – צייר בהפרעה: על ריבוי אישיות כמצב קיומי
חיים דעואל לוסקי, פילוסוף ואמן – האמנות כמורת הדרך של הפילוסופיה העכשווית

יום חמישי, 7.5.09

17:00 – מושב שלישי: הפרדת רשויות – עירוב תפקידים וגישות פרשניות
מנחה: ורדית גרוס
גלעד מלצר, המדרשה לאמנות בית ברל – צורה לנו: על שיח פרשנות האמנות הישראלית
נועה רועי, אוניברסיטת אמסטרדם – דעות קדומות: על נתיבים של פרשנות
נואית בנאי, אוניברסטת טאפטס, ארט פורום – The Writing Class: The Labor of Art Criticism
דוד גינתון, אמן – השירה כמוה כציור

19:00 – רב-שיח ודיון מסכם: מצב הכתיבה כיום
מנחה: רונן אידלמן
משתתפים: גליה יהב (טיים אאוט), דליה מרקוביץ (אוצרת), יוחאי אברהמי (אמן), רועי צ'יקי ארד (מעיין)



פול צלאן/בלו סמיון פיינרו. מהותו של השחור – דר' שושי סרברו

23 באפר', 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: אמנות, כללי

בלו סמיון פיינרו - פרט מתוך מיצב (כל התצלומים: מתוך התערוכה "עשן ואפר", גלריה דנון, דצמבר 2008).
בלו סמיון פיינרו – פרט מתוך מיצב (כל התצלומים: מתוך התערוכה "עשן ואפר", גלריה דנון, דצמבר 2008).

"[...]
חָלָב שַׁחֹר שֶׁל שַׁחַר אנַחְנוּ שׁוֹתִים אוֹתְךָ לַיְלָה
שׁוֹתִים צָהֳרַיִם וָבׂקֶר שׁוֹתִים עִם עֶרֶב
שׁוֹתִים וְשׁוֹתִים
אִישׁ גָּר בַּבַּיִת זְהַב שְׂעָרֵךְ מַרְגָּרִיטָה
אֵפֶר שְׂעָרֵךְ שׁוּלַמִּית וְהוּא מְנַגֵּן בִּנְחָשִׁים
הוּא קוֹרֵא הַמְתִּיקוּ יוֹתֵר לְנַגֵּן אֶת הַמָּוֵת הַמָּוֵת אָמָּן מִגֶּרְמַנְיָה
הוּא קוֹרֵא הַאפִילוּ יוֹתֵר לִפְרֹט עַל כִּנוֹר וְאַחַר תַּעלוּ כֶּעָשָׁן בָּאוִיר
וּבוֹר קֶבֶר לָכֶם בֶּעָנָן שָׁם שׁוֹכְבִים לׂא צָפוּף
[...]"
פאול צלאן, מתוך "פוגת-מוות" (תרגום: שמעון זנדבנק)

שִחֵק המזל לג'אן פיינרו, אביו של האמן בלו סימיון פיינרו. האב היה אמור להצטרף לאנית המעפילים "סטרומה" אלא שלא היה לו די כסף להצטרף להפלגה שהפכה למסע-מוות. הוא גורש למחנה-כפיה בטרנסניסטריה בהיותו סטודנט באקדמיה לאמנות בבוקרשט. במשך כשלוש שנים צעד עם יהודים אחרים ממחנה למחנה, חי בתנאי עוני וסבל, סלל כבישים, נשא אבנים בעבודת פרך ובתנאי מחיה ירודים ביותר. גבר על הקור, החולי והרעב שהפילו חללים רבים ושרד. מזון, אם היה, היה במשורה, למד הבן מסיפוריו של האב ואת הקמח, ללחם שֶאָפו, הפיקו משערות-קש של מטאטא. חווית הפחד היתה מתמידה. מעולם לא ידעת את סיומו של יום. מתוך רכבות שחלפו על פני קבוצות העובדים היו נורות לעברם יריות ופוגעות בהם. והורגות. ג'אן נצל בנס. נפצע רק ברגלו. הוא נשאר ברומניה, דבק בדרך הקומוניסטית, באשליה שהיהודים יזכו לשוויון-זכויות תחת משטר זה. ברוח זו לא המשיך אחרי המלחמה בלימודי אמנות אלא בחר באדריכלות– זהו זמן בניה, סבר. בשנת 1973, כשהיה בלו כבן 13 שנה, עלתה המשפחה לארץ. (המשך…)



"במשך שנתיים עסקתי בניתוח גופות. זה החזיר לי את הכבוד לחיים" – ג'יי. ג'י באלארד

20 באפר', 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: כללי, מארב וינטאג'

הסופר ג'יימס גרהאם באלארד, שחיבר בין היתר את הספרים "קראש" ו"אימפריית השמש", מת היום בגיל 78 לאחר מחלה ממושכת. לפני שנה וחצי פרסמנו במארב מוסף מיוחד בעריכת אורי דרומר שהוקדש ליצירתו של באלארד והשפעותיה, וכלל מאמרים על יצירתו, עבודות שנוצרו בהשראתו ותרגומים ראשונים לעברית לשלושה סיפורים שחיבר. אנו מפרסמים פה שוב את דבר העורך שהופיע לראשונה כאן.

ball

"ספר מעמיק ומטריד", כתב ויליאם בורוז על "תערוכת הזוועות" של ג'יימס גרהם באלארד. "חקירה מדויקת של מנתח הבוחן את השורשים הלא-סקסואליים של הסקס… הקו בין הנופים הפנימיים והחיצונים נשבר… אנשים עשויים מדימויים… ספר זה הוא חומר נפץ".
הטקסט הזה היה המפגש הראשון שלי עם שמו של באלארד. את "תערוכת הזוועות" עצמו רכשתי רק שנים מאוחר יותר, אך המלים נשארו חרוטות בזכרוני. זה היה לפני למעלה מעשרים שנה, ואני הייתי בתחילת דרכי בלהקת דורלקס סדלקס. היתה זו תקופה של גילוי ועיצוב תודעה, ועל עטיפות התקליטים של הלהקות שאהבתי הוזכרו שמות יוצרים ששימשו להם השראה. השילוב בין השמות לבין הדימויים, המוזיקה ומלות השירים שילהב את הדמיון, ואחד השמות האלה היה, שוב, שמו של ג'יימס גרהם באלארד. אלה היו שנות השמונים. בישראל החלה אז מלחמת לבנון, וכן עלייתו של הימין הקיצוני ובראשו הרב מאיר כהנא. אז התחוללו גם פרשת קו 300, משפט דמיאניוק, האינתיפאדה. היה לי ברור שמה שמספרים בעיתונים בטלוויזיה מפוברק. רציתי לדעת מה הולך מאחורי הקלעים. בספרות של באלארד ושל עמיתיו מצאתי את הרמזים. (המשך…)



תנועה היא החיים עצמם – אלכס קרמר בשיחה עם אירנה גורדון

19 באפר', 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: אמנות, כללי

אלכס קרמר - שמאן. חיתוך עץ, 25/29 ס"מ

אלכס קרמר - שמאן. חיתוך עץ, 25/29 ס"מ

יש כאלה, שנתחלפה צורתם ואז לעולם ינצרוה.
אפס זכו אחרים להמיר את צלמם מדי פעם:
אלה דרכיך, פרוטוס, שוכן-ים, החובק את הארץ!
פעם יראוך כעלם ופעם ככפיר שוחר-טרף,
פעם תזעם כחזיר ופעם יד-איש לא תיגע בך:
פתן אתה! ולפתע – כשור תנגח בקרניך!

אובידיוס, מטמורפוזות, ספר שמיני
תרגם לעברית: שלמה דיקמן, מוסד ביאליק: ירושלים, 1965

 

פני אדם הופכים לנוף, זרמי נהר הופכים לידיים, עץ שהוא גוף, גוף שהוא כלב-זאב דוהר, חתול-נמר שהוא צורה מתפשטת. ההשתנות היא החיים, העצירה היא מוות. 
מטמורפוזה תמידית היא הליבה של חיתוכי-העץ שיצר אלכס קרמר בסדנת ההדפס במהלך השנה האחרונה. חיתוכי-העץ יוצרים רשמים החוברים אחד לשני בקצב מדוד, כמעט בלי משים; משפטים חזותיים שביסודם סערה אך הווייתם היא של נשימות מתונות, פסיעות מהורהרות. הם נוצרו בהמשך לסדרות של הדפסי-רשת המתארים נופים דמיוניים ומציאותיים ולספר-אמן המשלב הדפסים ושירים מפרי עטו שנוצרו בהשראת גיא בן-הינום שבירושלים. זו הפעם הראשונה שקרמר יוצר בחיתוך-עץ, וההחלטה לעבוד בטכניקה זו הייתה כמעט אקראית: כשסיים את העבודה בדפוס-רשת, הציע לו אריק קילמניק, מנהל הסדנה, להמשיך ולהתנסות בחיתוך-עץ – "מתאים לך", אמר, וקרמר התלהב ומיד ניגש לעבודה. ההדפסים הראשונים – של דמויות בחלל – היו בבחינת בדיקה של המדיום: הבנת קווי הזרימה של העץ, התחקות אחר האחיזה של היד בחומר, פענוח הקשר בין המצע להדפס. קרמר החל לאסוף עוד ועוד חתיכות עץ, שהפכו מיד לעצים, לחתולים, לפרצופים. הוא עבד על חיתוכי-העץ משבוע לשבוע, ואלה התגבשו אט-אט למכלול של כשישים הדפסים.
כיצד קרה שעד עכשיו לא יצרת בחיתוך-עץ, למרות שהטכניקה מתחברת לעבודות שלך באקספרסיביות ובכוח שהיא מאפשרת? 
מן הסתם בגלל שטכניקה זו דורשת תכנון מינימלי. על פי רוב אני מצייר ישירות על הבד, הנייר או לוח התחריט ומעבד את הדימוי במהלך העבודה. חיתוך-העץ אינו מאפשר זאת: לא ניתן לחזור אחורה, כמו בדפוס-רשת או בתחריט, או להעלות שכבה חדשה על ישנה. בחיתוכי-העץ אני חייב לכן להכין רישום מקדים על נייר או על משטח העץ עצמו.  (המשך…)



1000 מטר בסגנון חופשי

2 באפר', 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: קול קורא

קריאה להגשת הצעות לפרויקטים במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית

החל מחודש מאי ועד אמצע חודש אוגוסט 2009 פותח המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית את חללי התצוגה שלו לקבוצות אמנים (גם כאלו שאינן אורגניות), אשר יחברו למטרת יצירת פרויקטים שונים.
אין הגבלת מדיום מסויים או שכבת גיל. מספר חללי עבודה מוקצים למימוש פרויקט זה.

העיקרון המנחה את הפרויקט הוא עבודה משותפת ופתיחת חללי המרכז לאמנות דיגיטלית לציבור במשך יצירת העבודה. כך יוכלו הצופים להיות עדים למתרחש ואף לקחת חלק בתהליך העבודה, והאמנים יוכלו לעבוד בסביבה פתוחה המזמינה הדדיות עם קהל לפני שלב התצוגה.

אין הגבלה מבחינת התוכן, התחום ואופן העבודה המשותפת כגון: הכנה של תערוכה משותפת, שימוש בחלל למיפגשים או להרצאות, שימוש בחלל למטרת עבודה משותפת, פיתוח פרויקטים משותפים וכ”ו. המשתתפים יוכלו להיעזר בציוד הטכני השייך למרכז, אך המרכז לא יממן את הפקת העבודות או את ההוצאות הנילוות לתהליך.
את ההצעות לפרויקטים יש להעביר למרכז בפורמט PDF עד לתאריך 10.4.09 לכתובת:
info@digitalartlab.org.il



אנשי גלריה אלפרד בבלוגינג מיריד צבע טרי (פוסט מתעדכן)

22 במרץ, 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: אמנות, שוטף

אשה מתעניינת בצילום של ראפת חטאב

אשה מתעניינת בצילום של ראפת חטאב

התחנה האחרונה

כולם דיברו על המיתון. אמרו שהשנה קנו הרבה פחות משנה שעברה. אמרו שכמעט ולא קנו צילום, אבל ביום האחרון גלריה אלפרד מכרה שלוש עבודות. עשינו הנחות יפות.

21:02 אנשי התאורה מפרקים את הניאונים באולם ההרצאות. עדיין יש תור בבית הקפה. אנשים סיימו לראות אמנות וניגשים לשטוף את העיניים בדיילות השיווק של הסיגריות. רוח קרירה נושבת. הודיאו של המיצג של אניסה ממשיך לרוץ בלופ. מבקרים אחרונים נוגים עומדים לצד פסי הרכבת עם כוסות שמפניה וסיגריה. גם אנשי הבטחון כבר סמוקי לחיים ומשחררים כפתור.

22:02 מבקרים עוד נכנסים, אך הגלריות בביתן ב' מיהרו להוריד את העבודות מן הקירות ולקפל. אלפרד עוד יושבים בחוץ בישיבה מאולתרת ופותחים פצעים שנפערו בקבוצה במהלך היריד. מנסים לדבר בלי להכנס אחד אל דברי השני. לא באמת מצליחים ללבן דברים וכבר קמים להוריד עבודות מהקיר, לגלות שהרבה דברים נעלמו מן המחסן ושאין לנו ניילון לאריזה. מרבית החיילים שלמים יותר או פחות חוזרים הביתה בארגז.
זהו. החלל מתרוקן, זורקים לפח את התויות ואת הנקודות האדומות.
אני צועדת הביתה עם עבודות חשופות בידיים. קצת שמחה להחזיר הביתה את הציורים, שמחה גם על הציור שנקנה.
אז מה יצא לנו מזה? דפנה אומרת שהשגנו הרבה דברים חוץ ממכירות. אני שואלת אילו דברים.
דפנה לא יודעת. צריכה זמן לחשוב על זה.
קיבלנו חשיפה עצומה, אולי עוד מכירות שיתרחשו מאוחר יותר בעקבות היריד, ביקורים בסטודיו, יחסי ציבור עצומים לגלריה השיתופית וגם חוויה מטלטלת עבור הקבוצה. המתחים והתחרות התעצמו בגלל הכסף שהושקע. גם את המתחים יפיג הזמן ונקווה שנצא מחוזקים וחכמים לגבי התנהלות בקבוצה ומכירת אמנות.
אלפרדים: השקענו הרבה מאמץ ואני חושבת שאתם יכולים להרגיש סיפוק וגאווה על כך שעשינו את זה.
וכדי לסיים בסימן שאלה אני מוסיפה כמה שאלות ששאל יואב שביט: האם אלפרד היא קודם כל חבורה של אנשים או קודם כל גלריה?
מה יותר חשוב, ההישג או ההרגשה שבדרך? וכמה כמה? כמה מותר לסבול בשביל איזו פסגה?
יואב גם מסכם: היריד היה כיף. אני אוהב הרפתקאות וכל היתר מתגמד לעומת התחושה שעשינו את זה טוב. קיבלנו וגנבנו תשומת לב בדרכים לגיטימיות. עבודות נמכרו וההכרה בקיומנו המשמעותי הופצה לכל הכיוונים.

"אני האמן הכי מצליח כי אני זה שהכי רצה להיות האמן הכי מצליח"-  ג'ף קונץ (המשך…)



מדוע אני לא משתתפת ביריד "צבע טרי"? – מאשה זוסמן

19 במרץ, 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: כללי

לא צריך להסביר מה זה יריד "צבע טרי 2" המתקיים בימים אלו במתחם תחנת הרכבת בתל אביב. בשבועות אחרונים הגיעו מכל עבר כמויות מרשימות של הודעות דוא"ל ודיווחים בתקשורת על האירוע.
בכלל אני חייבת להודות שכל האירוע הזה מרשים ביותר. ביקרתי במתחם היריד באחד מימי ההכנות ולא יכולתי שלא להתפעל מגודל ההפקה ומן הארגון. צוות קטן של אנשים צעירים ונחמדים עבד במקצוענות וביעילות, האווירה הייתה נעימה ורגועה ביותר, המתחם משופץ ויפה, הרבה מאוד משתתפים, הרבה מאוד ציורים, רישומים, צילומים ופסלים. יש אפילו עבודות של אמני גרפיטי שקיבלו קירות גדולים במקום של כבוד בכניסה ליריד.
שוטטתי גם באתר האינטרנט של "צבע טרי" וראיתי את תכנית האירועים המרשימה לא פחות. הרבה דברים הולכים לקרות בשלושת ימי היריד – הרצאות, שיחות, מיצגים, סיורים, ואפילו שלושה פרויקטים חשובים למען הקהילה…
מעבר להערכה שלי לאיכות ההפקה אני גם רואה חשיבות לא מבוטלת בהופעתו של אירוע מסוג זה בעולם האמנות המקומי, הקטן והריכוזי. הגיע הזמן לקחת קצת כוח מהגלריות המסחריות ולאוורר את מנגנון תצוגת האמנות ומכירתה. אז אם הכל כל כך טוב וחיובי למה כבר שנה שנייה ברציפות אני מתנגדת לקחת חלק באירוע הזה?

התשובה שלי לא תהיה פשוטה ואני לא בטוחה שהיא תהיה משכנעת, ובכל זאת אני מרגישה מחויבות לתת אותה לעצמי ולהביעה באופן פומבי. הסיבה העיקרית לסירוב שלי היא תחושת המשת"פיות, הקונפורמיסטיות והצביעות שעולה מהאירוע, מן הקבלה וההסכמה המוחלטת עם סדר הדברים הקיים והשולט, בהליכה עיוורת בדרך של ניאו-ליברליזם המנכס ומאלף כל אפשרות לסירוב והתנגדות. ביריד לא שואלים שאלות. הוא רק משכלל, במקצוענות, יעילות, רוח טובה ובתוספת פילנתרופיה אופנתית, את מנגנון המסחר והנהנתנות. הכל בחבילה אחת – מכירות, גרפיטי בהזמנה, סדנת קעקוע, הרצאה על רפי לביא ופרויקטים הומניטאריים למען הקהילה. סופרמרקט לתרבות עם תוספת של מודעות חברתית מדומה.
האם זה מקומה של האמנות? האם זה תפקידם של אמנים, אוצרים, אנשי תרבות ואינטלקטואלים?
אני מתעקשת להאמין שלא. אני מתעקשת להאמין שאם יש לנו בכלל תפקיד בחברה הוא רחוק מלהיות רק המקשטים והמבדרים, וקשור גם בחיפוש אחר אלטרנטיבות ומודלים של חיים אחרים, אוטופיים אולי, אידיאליסטים אולי, אבל חדשים ועצמאיים.
אני לוקחת סיכון שאשמע צדקנית. אני גם מתוודה ואומרת שאין לי מענה אישי ועקבי לבעיות ההישרדות של אמנים, ובכל זאת אני רוצה להעלות שאלות לדיון. באווירה של קונצנזוס והסכמה כללית, רציתי להשמיע דעה אחרת.

מאשה זוסמן, אמנית



היכן את, אשת האמן שלי? – ענת שטיין

16 במרץ, 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: כללי, מאבקים

בגליון "דה מרקר וומן" האחרון התפרסמה כתבה בת עשרה עמודים על הנשים המשפיעות באמנות הישראלית. בפרוייקט מצולמות ומרואיינות 20 נשים הנושאות במגוון תפקידים משפיעים בשדה האמנות בארץ: אוצרות עצמאיות, אוצרות של אוספים פרטיים, אוצרות של מוזיאונים, מנהלות מוזיאונים, מבקרת אמנות, מנהלות גלריות, בעלות גלריות, חלקן גלריות אלטרנטיביות, יו"ר בית מכירות פומביות חשוב, אמנית, עורכות כתבי עת, ומנהלת אמנותית של עמותה.
במקביל לטקסט השוטף של הכתבת שני שילה, קיבלה כל אחת מהנשים משבצת ובה תמצית פועלה והאני מאמין שלה.
ואיזו כותרת ניתנה לפרוייקט? "אוצרת בית" – משחק מילים בסגנון מוספי הספורט, שחוץ מלשעשע לרגע את מי ששלף אותו, מרמז על מקומן הטבעי הנשים.
לא אטפל לכותרת האומללה, שכן ידוע שלא תמיד קיים קשר בין הכותרת שנקבעת על ידי העורך (במקרה זה עורכת), לבין המסר של הכתבה וכוונות הכתב. אך מיד בהמשך, כותרת המשנה כבר מרמזת על מטאפורה נוספת וטעונה יותר שמאמצת הכתבת: על פי התזה המוצגת בכתבה, הנשים שמרואיינות בפרוייקט הן בעצם גלגול עכשווי של מושג אשת האמן: "מאחורי כל אמן עומדת אשה – אבל כיום לא מדובר רק באשת האמן המסורתית, אלא באוצרת שמעניקה לאמן טיפול אישי ואוזן קשבת, ומקשרת בינו לבין השוק".
תיאור התהליך האבולציוני נמשך: "…וכאן לא נגמר הכיבוש הנשי, שכן גם הגלריות החשובות וכמה מהמוזיאונים הגדולים מנווטים בידי אלה שעד לאחרונה היו רק מודלים לרישום". (המשך…)



מצבי יצירה: אופנה וצורפות מכאן – הזמנה לכנס בבצלאל

11 במרץ, 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: המלצות ואירועים

המחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל בשיתוף המחלקה לצורפות ואופנה מקיימות את הכנס: "מצבי יצירה: אופנה וצורפות מכאן"

שני פרי נס - צורפות ואופנה

שני פרי נס - צורפות ואופנה

כנס המוקדש לתהליכי יצירה ועיצוב בתחומי הצורפות, האופנה ותחומים משיקים, ברמת המאקרו והמיקרו, דרך עיניהם של יוצרות ויוצרים מעמיקים ודרך תפיסות תיאורטיות רלוונטיות למקום ולזמן. בהשתתפות ליסה ווקר, אחת הצורפות העכשוויות הידועות בעולם ופורצת דרך בתפיסתה הייחודית, ומרצים מישראל כשירלי בר אמוץ, ד"ר שוש מרזל, ד"ר ראובן זאבי, דורין פרנקפורט, יונה וויץ, אבשלום גור, פרופסור ורד קמינסקי, יניב שטיינר וד"ר מיכל פופובסקי.

כיום מושם דגש רב על תהליך היצירה כפורץ דרך, הן באקדמיות המובילות בתחומי הצורפות והאופנה, והן בקרב אנשי המקצוע. היום 'תהליך מוצלח' נתפס ככולל גילוי ופיתוח של רעיון טוב לסדרה או קולקציה, ויישומו בתהליך פיתוח צורני וחומרי עשיר הנובע מהרעיון ואף ממשיך אותו. כל אילו אמורים להוביל ליצירת תוצר סופי מהפכני. פירושו: משהו שיצליח "להזיז" אותנו ולגרום לנו לחשוב אחרת. לחולל שינוי משמעותי בתחום בו נוצר, ואולי אף להשפיע על תחומים אחרים.אולם תהליך כזה אינו מובן מאליו. נראה כי בעשורים האחרונים אנו נוטים יותר ויותר לתהליכים מקוצרים, למסקנות מהירות, לקיצורי דרך במחשבה ובחומר. אלו גוררים בעקבותיהם שטחיות. הרצון להיענות לצו השעה ולהספקים ודרישות שוק וטרנד יצרו מחסור חמור באמירות אמיצות ופורצות דרך – על התרבות, הסביבה והחברה בתוכה פועלת היצירה, ועל אפשרותה לחולל שינוי אמיתי. (המשך…)



מקבץ קריאות והזדמנויות שהגיעו למערכת

2 במרץ, 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: קול קורא

פתיחת מועד הגשת מועמדות לפרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר לשנת 2009

22.2-22.3.09
אמנים וגלריות אשר מעוניינים להגיש מועמדות לפרס גוטסדינר לשנת 2009, מתבקשים להגיש את הבקשה בין 22 בפברואר ל22 במרץ באינטרנט, לאתר הפרס, וכעותק מודפס בצירוף CD/DVD למוזיאון ת"א לאמנות. אתר הקרן: www.ngottesdiener-foundation.com(המשך…)