ללא כותרת, 2005, מיצב וידיאו, 1:40 דקות (לופ)
מעבודת הווידיאו של שחר יהלום נשקפת זריחה מרהיבה המאירה דמות רכובה על חמור. דמותו של החמור צופנת כמה משמעויות סימבוליות: מחד גיסא, בשל צניעותו הוא נתפש כמתאים לשאת את המשיח. מאידך גיסא, מיוחסת לו טיפשות ושמו הפך לכינוי גנאי.
יהלום נוטעת את החמור בסצינה שלרוב מלוהק בה הסוס האצילי. הפרש, האציל הרוכב על הסוס, הרי הפך לדמות איקונית בתרבות המערב – ויהלום מנסחת לדמות זו גרסה מקומית, "חמורית". גרסה זו מהדהדת גם את פסלו המפורסם של אלכסנדר זייד, גיבור השומר, השועט על סוסו במרחביו המוריקים של העמק. בניגוד לדהרה הסוחפת של הסוס האיקוני, החמור של יהלום נטוע במקומו כפסל חי.
עבודת הווידיאו מהפכת את המושגים שעליהם הושתתה התרבות החלוצית: עבודה עברית, ייבוש הבצות והפרחת השממה, מושגים שאיבדו את הרלבנטיות שלהם זה מכבר. השימוש בחיה המזוהה עם הערבי, המקומי, הפלסטיני, אף מטעינה את הסמלים הציוניים באירוניה חריפה.
