8.4.2005 - 24.2
הודעה לעיתונות:
גלריה טל אסתר שמחה להציג תערוכת יחיד שנייה של האמן דניאל חביף כהן. את שם התערוכה "1 2 3 4 5" ניתן לקרוא באופן דו כיווני, כספירה לאחור או כהולדה של דבר חדש, כמו גם כלופ מספרי החוזר על עצמו. האמן משקיף על זמננו ומצייר בשפה מופשטת את הרגע הראשון והאחרון של החיים - כמו שאנו יודעים אותם. הציורים והרישומים בתערוכה נעים בין הפשטה מוחלטת לבין פיגורציה המבוססת על מטענים תרבותיים, על האינסטינקטים של הצופה. הוא מעניק חיים לחומר ומאפשר לחוות עמו את חוויית היצירה ולגעת בעצמנו. העבודות הן אירוניות ורפלקסיביות למציאות הקולקטיבית של כולנו והן מציעות מסע בין תודעה ואי ודאות, בין הפשטה לצורניות, בין פיכחון להאנג - אובר.
הציורים והרישומים בתערוכה מתארים סוג של 'כתם' המאפשר לזהות דרכו כל דבר שנרצה. הם "לבושים" באמצעים ציוריים אקלקטיים - אורגיים - רצחניים. האובייקטים בתערוכה הם אנסמבל של רדי מייד'ס המקבלים נשמה / חיים דרך פעולת 'אמנות'.
5. אפילו אם זה נראה טיפשי החלטת לא להוריד את הנעליים לפני הקפיצה הגדולה. האוויר מחבק את גופך עד שהוא מכה בסנטר, וללא מתכוון אתה נושך את הלשון באוויר. בעודך נסטר במים הקרים, אתה מרגיש כאילו גופך נחקק במלט טרי.
4. בזמן החדירה, אורגזמה איטית קרבה מובילה אותך למקום בו הגבולות בין אלימות ותשוקה מתכנסים ומיטשטשים. אנרגיה חייתית שהייתה כלואה בתוכך כל הזמן.
3. אתה שוקע ומרחף משמחה, מחכה ללא ידוע, חסר סבלנות אך מכונס בעצמך... זה היה כאילו היית לובסטר במסעדה שמחכה להיבחר.
2. אתה נוגע בתחתית. סופסוף הפסקת לחשוב.
1. ליבך חדל מלפעום. הכניסה לתערוכה היא באפס, כמו נתפסת בסנאפ-שוט זוהר, דגלונים וחתיכות זכוכית שבורה שעפות, נצרכות בדיוק ברגע המשבר המוחלט, היכן שהכל מושהה לרגע ומתרסק בו זמנית.
דניאל חביף כהן, יליד 1977, חי ועובד במקסיקו סיטי ובתל אביב. בין השנים 1998 - 2001 למד לתואר הראשון במחלקה לאמנות בבצלאל, וכעת לומד בתכנית ללימודי המשך של בצלאל. זוהי תערוכת היחיד השנייה שלו בארץ, ובאפריל 2005 תפתח תערוכתו Ketamina בגלריה גאראש במקסיקו סיטי. תערוכת קבוצתיות נבחרות: חיות מחמד, זמן לאמנות, 2004: ASAP, בניין קרייזלר אופינארט, 2004: בבית, גלריה טל אסתר 2002.
התערוכה הבאה - "זמן לראות", תפתח ב 14.4.05 - 27.5.05, אוצר: פסח סלבוסקי.
