מזרחיות וערביות באמנות החזותית בישראל

ארבעים אמנים, שישה יישובים וטור חדש ב"מארב"

לכבוד תחילתו של הפרויקט "מזרחיות וערביות באמנות החזותית בישראל" יפרסם "מארב" מדי שבוע צילום וטקסט של אורנה בן-שטרית על אחד האמנ/יות המשתתפים בפרויקט.
לרשימת האמנים שכבר פורסמו לחץ כאן.

תערוכה – קהילה

בספטמבר תיפתח בשישה יישובים בארץ תערוכה שבה לוקחים חלק למעלה מארבעים אמנים מזרחים ופלסטינים. התערוכות ינדדו במשך כשנה מיישוב ליישוב, ויגיעו לאשקלון, כסייפה, ראשון-לציון–רמת-אליהו, יפו, באקה אלגרבייה ומצפה-רמון.

אף שרוב תושביה של  מדינת ישראל הגיעו ממדינות המזרח התיכון והאסלאם, השייכות התרבותית והאזורית לא שימשה מקור של תוכן מהותי בתולדות האמנות המקומית. עובדה זו הובילה להסתגרות של התרבות המזרחית והערבית למסגרות התא הקהילתי, ולפגיעה בייצוגן הציבורי הרחב כתרבויות ייחודיות ועשירות. מצבה של האמנות החזותית עגום במובן זה יותר ממצבו של כל ביטוי אמנותי אחר; המוזיאונים המרכזיים והגלריות ממוקמים לרוב במרכזי הערים הגדולות, ומבקרים בהם בעיקר תושבי השכונות המבוססות.
הכרתן לעומק של התרבות המזרחית ושל התרבות הערבית חיונית להתפתחותה של חברה רב-תרבותית ושוויונית בישראל. לכן יש למחות נגד המצב הקיים ונגד התנאים שהביאו היווצרותו. לשם כך דרושה פעולה רחבת היקף הן מבחינת מספרם של אלה שייטלו בה חלק, הן מבחינת הפרישה הארצית שלה והן מבחינת באורך נשימתה.
היצירה המזרחית-ערבית נוגעת בשאלות של שוויון וצדק חברתי. משום כך יש להתייחס הן לזהות התרבותית-מעמדית והן למרחב הפיזי והגיאו-פוליטי שבהם גדלו המזרחים והערבים כאל חלקים אינטגרליים של יצירתם. התערוכות השונות יעלו לדיון את המרכיב של תרבות האזור בקרב יהודים שמוצאם מארצות ערב והאסלאם, בקרב אזרחי המדינה הערבים ובקרב אמניות ואמנים שהזהות התרבותית האזורית היא תשתית עבודתם.
התערוכות מציגות מציאות המעלה שאלות מהותיות של זהות, שייכות, עימות והתפתחות – שאלות שאינן מודגשות כראוי בשיח האמנות החזותי בישראל, הבולם את התפתחותן ומותיר אותן חסומות מהדיון הציבורי בהקשריו הרחבים. התערוכות בודקות גם כיצד ניתן ליצור מרחבים חדשים, רב-מרכזיים, שיאתגרו את המרכז התרבותי הקיים ואת ההגמוניה שמטפחת אותו.
הפרויקט נועד להדק את החיבור הבלתי ניתן לניתוק בין חברה, אמנות ופוליטיקה, תוך התייחסות ליחסי הכוחות הפוליטיים–חברתיים שקיימים בכל חברה ובחברה הישראלית בפרט. יחסים שיוצרים ומשמרים את הריבוד האתני–תרבותי–מעמדי שמרכיב ומייצר את שדה האמנות המקומי ואת היוצרים שבתוכו. התארגנותו הפיזית של הפרויקט מחוץ למרכזי התרבות – קרי, בפריפריה – ובתוך מוסדות קהילתיים היא פועל יוצא של הניסיון לבזר את הפרספקטיבה ההגמונית שבאמצעותה מתנסח שיח האמנות החזותית בישראל.
בעשורים האחרונים ניתנה אמנם במה לאמניו/ים העוסקים בזהותן/ם ה"אחרת", אולם  עד כה, וככל שידיו של הממסד האמנותי מתיימרות לחבק, לא ניתן ביטוי מלא וראוי לקולות אלה מתוך ובתוך בתי-הגידול שלהם. ניתוקם מן הקהילה הפרברית וכינוסם אל מוקדים עירוניים "עטופים" באריזה יחצנית ועדכנית סוחטים מהיצירה את מקוריותה; גם כאשר לא מופעלת על היצירה צנזורה עצמית או חיצונית, היא משמשת עלה תאנה בלבד.
אוצרי הפרויקט, זאהד חארש ואני, בחנו במשך חודשים ארוכים את עבודתן/ם של אמנים ואמניות מזרחים ופלסטינים שיצירתן/ם נרקמת לאור מה שנהוג לכנות היום ה"פוליטיקה של הזהויות". כולם כאחד מעלים סדר יום חזותי אחר הבונה רפרטואר דימויים, המנוטרל מסטריאוטיפים והמשוחרר ממשמעת המיסוך וההסוואה של הממסד ואמצעי התקשורת המשרתים אותו. האמנים והאמניות נבחרו משום שעשייתם משקפת התעניינות כנה ועקבית, חקרנית וביקורתית בסוגיות מורכבות ומשוכללות שיוצרת המציאות הישראלית, ומתוך כך, מרבדים הרכיבים השונים בזהותם התרבותית את יצירתם. נוסף לכך, עבודתן/ם מייצגת את מגוון הטכניקות וטקטיקות הייצוג המקובלות באמנות העכשווית.

התערוכה, שהיא חלק מפרויקט "מזרחיות וערביות באמנות החזותית בישראל", היא יוזמה של הקשת-הדמוקרטית-המזרחית ושל מרכז מוסאוא, בשיתוף מתא"ן החברה למתנ"סים ואמנות-לעם. את המימון מספקים האיחוד-האירופי, קרן גולדמן, קרן אלן סליפקא והקרן החדשה לישראל.

----------------------------------------------------------------------------------------

הפרוייקט – תערוכה, קטלוג, קהילה

הפרוייקט יכלול תערוכה המורכבת מ–6 תצוגות שיופיעו במקביל ב–6 מתנ"סים ברחבי הארץ. התערוכה תעלה לדיון את המרכיב של תרבות האזור בקרב יהודים שמוצאם מארצות ערב והאיסלאם, בקרב אזרחי המדינה הפלשתינים ובקרב אמניות/ים שהזהות התרבותית האזורית משמעותית לעבודתן/ם. מציאות ערבית – יהודית - חברתית - פוליטית זו מעלה שאלות מהותיות של זהות, שייכות, עימות והתפתחות ואינה מודגשת כראוי בדיון הציבורי.

הזהות המזרחית משמעותית להתפתחות חברה רב תרבותית, מזרח תיכונית. מהלכים תרבותיים ביקורתיים משקפים את הקושי ואת הסיכוי לשינויים חברתיים ולקיום אזורי אחר.

הקטלוג

קטלוג מקיף יכיל טקסטים עיוניים אשר יעסקו בסוגיית התרבות בישראל, צילומי עבודות האמנות שיוצגו בפרוייקט ויבטא את תהליך התהוות התערוכה ואת תנועתה בין המתנ"סים. הקטלוג יופיע בעברית, בערבית ובאנגלית וילווה את התערוכה בעת הצגתה בחו"ל.

קהילה

באמצעות הפרוייקט יוקם במתנ"סים מקום לתצוגה שישרת את הקהילה גם לאחר סיומו. במהלך התערוכה תיערך עבודה משותפת עם עובדים במתנ"ס ובקהילה שילוו את התצוגות, יוכשרו כאוצרים ויוכלו בעתיד לפתח תערוכות המייצגות את הקהילה. כך ייווסדו מוקדים קהילתיים של ביטוי חזותי שמעניקים לכל מקום כלים משמעותיים לביטוי השפה החזותית.

מטרות

להעצים את הנוכחות של אמנות חזותית מזרחית וערבית במפת התרבות הישראלית. להדגיש את הקשר והמקורות של תרבות זו לקהילות מהן היא צומחת ולשנות את סדר הקריאה התרבותית בישראל. יצירת מערכת קשר בין אישית ומודעות בין ישובים לארגון קהילתי של יצירה, תוכן ותצוגה.

יעדים

יצירת חללי תצוגה קבועים במרכזים קהילתיים אשר יפתחו באורח עצמאי תערוכות העוסקות בתכנים התרבותיים של המקום. יצירת רשת קשר בין מתנ"סים לבין אמנים שתאפשר עיסוק מורכב בתכנים מקומיים. הוצאה לאור של קטלוג שידון בשאלות העיוניות והתכניות של התרבות בישראל וישמש מצע רעיוני לעבודת אוצרות בקהילה. העצמת המודעות לתרבות המזרחית והערבית העכשווית בישראל.

השיטה

התערוכה תוצג ב – 6 מתנס"ים ברחבי הארץ, בשכונות, עיירות פיתוח וישובים ערבים וישתתפו בה 60 אמנים ואמניות. התערוכות ינוידו בין מתנ"ס למתנ"ס במשך שנה.
בכל מתנ"ס יוכשר חלל תצוגה וצוות אוצרות.
בכל מתנ"ס יציגו 5 אמנים/יות. שניים מהם קשורים לקהילה המקומית בין אם כילידי המקום או כתושביה.
אמן/ית בכל תצוגה יצרו עבודות מיוחדות לתערוכה המתמקדות במקום ובתושביו.
לאחר חודש תצוגה בכל מתנ"ס תתחלפנה התערוכות בין המתנ"סים. מסע התערוכה יימשך שנה שלמה כשבסופה תעבור התערוכה בשלמותה לתצוגה בחו"ל.
במהלך שנת התצוגה והתערוכות המתחלפות יתועד התהליך: הצבת העבודות, עבודת הצוות, פתיחת התערוכות, מפגשי אמנים וקהל, תגובת הציבור, ויופיע בקטלוג.

כנסים וימי עיון

הפרוייקט ילווה במפגשים לימודיים לצוות המוביל את הפרוייקט בקהילה, לאמנים ולקהל הרחב. המפגשים יכללו כנסים וימי עיון.