תערוכות גדולות וקוריוז קטן
שי יחזקאלי - מזרקה
גלריה סולו: סולומון 7, ת"א
אוצרת: דנה תגר
שי יחזקאלי, צייר צעיר יחסית המצוי בראשית דרכו, מתחקה אחר סגנונות ואפשרויות ציור מגוונות. ברוב המקרים עבודותיו אינן מתאפיינות בסגנון ברור, בקו אחיד, בקומפוזיציה "נכונה" או בחיבורי צבע "טבעיים" התואמים את עקרונות הציור הקלאסיים. עם זאת, במכלול עבודותיו ניתן להבחין בהלך רוח מסוים הנגזר מעמדתו כצופה על המציאות הסובבת וכאמן המגיב באורח ביקורתי לסביבתו המקומית, הן מבחינה היסטורית והן במובנים אקטואליים (מתוך הטקסט המלווה את התערוכה).

שי יחזקאלי - ציור
דרור בן עמי: מים שחורים – מים לבנים
גלריה ה"הקצה", ר'ח, לוחמי הגטאות, נהריה.
אוצר: יצחק דה לנגה
פתיחה: 24.3.2007 בשעה 12:00, נעילה: 4.5.2007
בשתי סדרות הציורים המוצגות בתערוכה: "המתרחצת" (2004-5) ו "מים לבנים - מים שחורים" (2006-7) נחשף מסע המנסה לפענח ערכים בראשיתיים. בסדרה "המתרחצת" דמות האישה כמכילה ערכים מיתולוגיים, מקור חיים, ארוטיות, פיתוי וקורבן. בסדרה החדשה, ציורי המים המונומנטליים סוחפים את המתבונן לתוכם.
רועי קופר - הצוקים הלבנים של דובר, פרק שני בטרילוגיה: "לאכול מבשר הלוויתן". עדי ברנדה - 3657 מטר
סדנאות האמנים: אליפלט 18, ת"א
פתיחה: שלישי, 27.3.07
שעות פתיחה חדשות: ב'- ה' 17.00- 19.00, ו' 11.00- 13.00, שבת 11.00- 14.00, יום א' סגור.

רועי קופר - מתוך התערוכה
שי איגנץ - אביב
גלריה רוזנפלד: דיזנגוף 147, ת"א
פתיחה: רביעי, 21.3.07
הצילום של שי איגנץ חסכוני ומדויק, בנאלי במובן המבורך של המילה, בישירותו הבוטה, ולמרבה האירוניה, כמעט תמיד חושף הצילום טפח ומכסה טפחיים .פורטרטים של נשים מטווסות בגיל העמידה, נערים יפי תואר, גברים שעלומיהם חלפו זה מכבר, ואובייקטים שנלקחו מהיום יום, משמשים בערבוביה. הצילום של איגנץ, יותר מלהיות נטוע במציאות פוליטית כזו או אחרת, מציע מרחב מנטאלי צנוע, בו הצופה, ממש כמו בסרט "נוף בערפל", מוזמן מבלי מחויבות שיפוטית, ללא מגבלות ערכיות, לטעון בשלו את המרחק הקצר בינו ולבין מושא הצילום.

שי איגנץ - מתוך התערוכה
גלריה ג'ולי מ. עוברת למשכנה החדש ופותחת תערוכת יחיד חדשה לאמן הגרמני מייקל ווסלי
גלריה ג'ולי מ. אחד העם פינת בצלאל יפה 10, ת"א
פתיחה: שישי, 23.7.07, 12:00
בעבודותיו משתמש מייקל ווסלי בחשיפות ארוכות, שאורכן עשוי להגיע לשלוש שנים. עבור ווסלי זמן החשיפה הוא מסגרת עבודה קונספטואלית ומהותית , אורך החשיפה יוכתב ע"י משך של פעולה או של אירוע. בסדרה Open Shutter, למשל, תיעד ווסלי את עבודות השיפוץ של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, שנמשכו שנתיים. בכל יום עבדו הפועלים מול מצלמותיו של ווסלי , מוניות חלפו ברחובות, תושבים ותיירים נוכחו לפני העדשה, אך נוכחותם לא 'נרשמה'. נוכחותו של המבנה כפי שהיה וכפי שיהיה היא זו שנרשמת, היא מתקיימת זמן ארוך דייו, אשר נותן את חותמו ומשאיר את עקבותיו על סרט הצילום.

מייקל ווסלי - מתוך התערוכה
מארק רותקו
מוזיאון תל-אביב לאמנות
פתיחה: חמישי, 29.3.07
אוצרים: כריסטופר רותקו ומרדכי עומר
מוזיאון תל אביב לאמנות גאה להציג מבחר רטרוספקטיבי מיצירות מארק רותקו (1903–1970). רותקו הוא מעמודי התווך של אמני אסכולת ניו יורק – אמנים שזוהו כציירי האקספרסיוניזם המופשט בשלהי שנות ה?40 וראשית שנות ה?50.
התערוכה מאפשרת מבט על התפתחות יצירתו של רותקו, וכוללת ייצוגים מעבודותיו המוקדמות המוּדעוֹת חברתית מתקופת השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית; ציורים סוריאליסטיים ביומורפיים-מופשטים שבהם ביקש לבנות מחדש את המיתולוגיה, במידה רבה בהשפעת הולדתה של הטרגדיה של ניטשה; ציורי הצורות המפורקות מן הסדרה "ריבוי צורות"; עבודות מהתקופה הקלסית של יצירתו, שבה התמקד במספר מצומצם של מלבנים מונוכרומיים מרחפים שנוגעים?לא?נוגעים זה בזה.
ציוריו המאוחרים נחשבים כשיא לערגה הגדולה שאחזה באמני אמצע המאה ה?20 אל הנשגב. "אנשים הבוכים לפני ציור?י", אמר רותקו ב?1965, "חוֹוים אותה התנסות דתית שהייתה לי בזמן שציירתי אותם".

מארק רותקו - מתוך התערוכה
אפשר ופשוט. צילום קורא – עודד ידעיה
גלריה מנשר
פתיחה: ה' 29/3/07, בשעה 19:00
הצילומים והטקסטים המוצגים בתערוכה נוצרו במהלך הפגנות נגד הגדר הנבנית על אדמות פלסטיניות. ההפגנות מתקיימות מאז 2003 בכפרים: זא'וויה, אסירה א'-שימליה, בודרוס, בידו, בית סוריק, בילעין, מסחה, בית אולא, סאפא, חרבתא, דיר קדיס, דיר שרף, א'-תואיני, איסכאכא, ג'ימבה, מרדא, כופר קאדום, חרת אד'ר ועוד.
ההפגנות הן בלתי אלימות במוצהר, מאורגנות על ידי ועדות מקומיות של כל כפר ובעזרת מתנדבים בינלאומיים וישראלים. אני לוקח בהן חלק יחד עם קבוצת אנרכיסטים נגד הגדר.

עודד ידעיה - מתוך התערוכה
ובפינת הקוריוז:
אין ספק שעירית רחובות קשובה לקשייהם של מבקרי אמנות ופעילי ארגונים סביבתיים. לאור המחאות שהושמעו בשנים האחרונות נגד הצבת פסלי בעלי-חיים בחוצות הערים, הוחלט באגף האמנות של עירית רחובות על "העלאת המודעות האסתטית והגאווה המקומית של התושבים" באמצעות תחרות פיסול חוצות בנושא... תפוזים!
לצורך התחרות הזמינה עירית רחובות, עיר ההדרים שבעשרים השנה האחרונות ממירה את פרדסיה במגדלי דירות בצבע ורוד, שני דגמי תפוזים "מחומר פלסטי חלול הנקרא פולימרי" (יעני פלסטיק. המערכת). דגם אחד מתנשא לגובה 160 ס"מ, והשני לגובה 110 ס"מ. ניתן לקבל יותר מתפוז אחד. עוד נמסר כי אמנים המעוניינים להשתתף יוכלו לקבל את התפוזים לבית הפרטי או לסטודיו. כל אמן יצוייד ב-5 ליטר של צבע תעשייתי, ויוזמן לשפוך אותו על התפוז באופן יצירתי. התפוזים יוצבו ברחובות העיר במהלך חודש ספטמבר וימכרו במכירה פומבים שתתקיים בחג הסוכות. הכנסות המכירה הן קודש לילדים נזקקים. עירית רחובות מבקשת להבהיר כי רחובות היא עיר ההדרים ומרכז טכנולוגי גם יחד. אמנים שידגישו את העניין בעבודתם יזכו להערכה רבה.
לנוכח הדברים ולאור נסיון העבר, מערכת מארב שוקלת להכריז על פתיחת תחרות ווירטואלית מקבילה בנושא "מה אתם הייתם עושים עם התפוז"?
הזוכה בתחרות יוזמן לליל שימורים במשטרת העיר רחובות, או ברחובותיה.