 |
  |
רפי דייגי  אתה תותח!
ייצוגי חיילים באמנות העכשווית בישראל החלל שתערוכת אמנות מוצגת בו משפיע במידה רבה על מידת הצלחתה. מצער לגלות שוב ושוב שעובדה זו עדיין לא הופנמה על-ידי האדריכלים והמזמינים של חללי התצוגה במוסדות הציבור החדשים, הנבנים ברחבי הארץ בהשקעה כספית עצומה. מוסדות רבים שואפים ליהנות מהיתרונות ומהיוקרה שמציעות תצוגות ותערוכות אמנות, אך אינם מוצאים דרך להציע תנאים בסיסיים נאותים לאירוח אמנות עכשווית. כך קורה שאולמות מבואה של אותם מוסדות, כולל זה של בניין הסנאט באוניברסיטת בן-גוריון, מוסבים לחללי תצוגה מאולתרים ובלתי מספקים. ובכל זאת, למרות הקשיים והמגבלות שהערים החלל הבלתי מתאים, הצליחו להפיק כאן תערוכה מעניינת, שעוסקת בשינויים שחלו בייצוגי חיילים, במקומם בחברה הישראלית ובהשתנות הדימויים שלהם.
יהודית מצקל יותר מכל בולטת העובדה שתערוכה שעוסקת בדימוי כה בסיסי וטעון במציאות הישראלית אינה מדגישה, וכמעט נמנעת מלהציג, את האספקטים הפוליטיים-אקטואליים של הדימוי - ומתבוננת כמעט בלבדית בפנים התרבותיים והחברתיים של החיילו?ת. שלושה מארבעת פרקי התערוכה - "בובה של חייל", "החייל הרגיש והעל-מגדרי" ו"קולה של אמא" - מבקשים לבחון את השפעות הגומלין שבין החייל לחברה ולתרבות. הם בוחנים דווקא את הצדדים ה"רכים" של דימוי החייל: נקודת מבטה של האם על בניה החיילים, בחייהם ובמותם, בעבודות של יהודית מצקל ושל רונית אגסי; דימויי חיילים מעודנים, בהדגשת הצדדים הנשיים, בעבודותיהם של ניר הוד, עדי נס, ענבל הופמן ואחרים.
ענבל הופמן אוצר אחראי: חיים מאור ומשתתפות קורס האוצרות במחלקה לאמנות.
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
